טענות הילדים שהודרו מן הצוואה נדחו ונקבע שהאב היה צלול ועצמאי, הבין היטב על מה הוא חותם, ולא היה תחת השפעה בלתי הוגנת
בית משפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה התנגדות של שניים מילדיו של מנוח לצוואה שהותיר - והורה על קיומה. המנוח הוריש בצוואה את רכושו לשלושה מילדיו, תוך שהוא מדיר שני ילדים הנוספים (התובעים). השניים ביקשו לבטל את הצוואה בטענות שונות, בהן שהאב חולה ואלכוהוליסט ולכן לא היה כשיר לחתום על צוואה ושאחד מאחיהם השפיע עליו באופן בלתי הוגן כך שהצוואה לא מבטאת את רצונו. הזוכים על פי הצוואה דחו את טענות אחיהם וטענו שהאב היה עצמאי וצלול בדעתו למרות מצבו הבריאותי והעובדה שנהג לשתות אלכוהול, והצוואה מבטאת את רצונו. השופטת אילת גולן-תבורי התרשמה שהמנוח היה כשיר.
המנוח נפטר בשנת 2017 והותיר אחריו צוואה לפיה הוא מצווה 40% מרכושו לאחד מילדיו, 40% נוספים לבן נוסף שלו ו-10% לבת נוספת. שני ילדים נוספים הודרו מן הצוואה.
הבנים הזוכים הגישו לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לתיקון הצוואה בטענה שחלה טעות סופר. לטענתם יש טעות בחישוב סכום האחוזים (סה"כ 90% ולא 100%), והמנוח ועורכת הדין שערכה את הצוואה לא הבחינו בכך. הם טענו שהחישוב היה צריך להיות 45% לכל אחד מהבנים.
שני הילדים שהודרו מהצוואה ביקשו לעומת זאת לבטל אותה ולחלק את הרכוש באופן שווה בין כולם לפי חוק הירושה. לטענתם, האב לא היה כשיר לחתום על הצוואה עקב מצבו הבריאותי והעובדה שנהג לשתות אלכוהול. עוד הם טענו שהצוואה נעשתה תחת השפעתו הבלתי הוגנת של אחד מהאחים הזוכים וביוזמתו. לטענתם, האח הפנה את האב לעורכת הדין שערכה את הצוואה, והאב כלל לא ידע קרוא וכתוב, לא ידע על מה הוא חותם והצוואה אינה משקפת את רצונו.
גם הבת התנגדה בהתחלה לקיום הצוואה, אך בהמשך חזרה בה.
האחים הזוכים טענו שהאב היה כשיר לחתום על הצוואה על אף מצבו הבריאותי והעובדה שנהג לשתות. הם דחו את הטענות למעורבות אחד האחים והשפעה בלתי הוגנת מצדם וטענו שהאב היה צלול ועצמאי, גר לבדו, נהג לטוס לחו"ל. לדבריהם האב פנה בעצמו אל עורכת הדין לצורך עריכת הצוואה והסביר לה שברצונו להדיר שניים מילדיו כיוון שהם לא בקשר עימו.
מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט קבע שהאב היה כשיר לחתום למרות שסבל ממחלות רבות והיה אלכוהוליסט.
עצמאי ובלתי תלוי
השופטת גולן-תבורי דחתה את ההתנגדות. היא קיבלה את חוות הדעת הרפואית ומשלא הובאו ראיות לסתור אותה, קבעה שהמנוח היה כשיר בזמן שחתם על הצוואה.
בנוסף, מעדות עורכת הדין שערכה את הצוואה, התרשמה שהמנוח אכן פנה אליה בבקשה לערוך את הצוואה ולא הופנה על-ידי אף אחד מילדיו. עורכת הדין שמעה מהאב מדוע בחר להדיר את שני ילדיו, והתרשמה שהוא מבין על מה חותם ושכך היה רצונו.
הטענה להשפעה בלתי הוגנת נדחתה גם כן לאור התרשמותה של השופטת שהאב היה עצמאי, ניהל חשבון בנק, וידע קרוא וכתוב.
כמו כן התרשמה השופטת שהילדים שנושלו לא היו בקשר עם אביהם בזמן עריכה הצוואה, ושהיא מבטאת את רצונו.
בתוך כך, השופטת אישרה את תיקון הצוואה כך שכל אחד מהבנים יקבל 45% - והורתה על קיומה.
המתנגדים חויבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין
לקריאת פסק הדין המלא ב- ת"ע 60121-02-18
עו"ד בנימין מזר
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.