האם שלחה מכתבים מכפישים לרשויות הרווחה ולמעסיקיו של האב. ביהמ"ש חייב אותה בפיצוי מרתיע של 57,500 שקל כדי להעביר מסר חריף: פרסום לשון הרע ככלי לניכור הורי אינו משתלם.
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת השופט אסף זגורי קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש אב לילדה בת 6 וחייב את אמה בפיצויים של 57,500 שקל עקב משלוח מכתבים למעסיקיו וללשכת הרווחה שהציגו אותו כנרקומן ועבריין מין מסוכן. השופט זגורי קבע שהאם הוציאה את דיבתו של האב כדי למנוע את הסדרי השהות עמו בכל דרך אפשרית, וביקש, באמצעות הפיצוי הגבוה, להזהיר הורים מנכרים מפני שימוש בפרסומים מכפישים כטקטיקה לסיכול הקשר עם הילד.
ההורים הגרושים מנהלים מזה כשנתיים מאבק קשה סביב הסדרי השהות של הילדה עם אביה, במסגרתם קבעו רשויות הרווחה והמומחים השונים בתיק כי האם אחראית לניכור הורי.
את תביעת הדיבה הגיש האב בתגובה לשני מכתבים ששלחה האם ב-2017: האחד נשלח למעסיקיו שהוזהרו כי הוא נוהג להשתמש בסמים בזמן עבודתו כנהג, והשני נמסר לרשויות הרווחה שהתבקשו להפסיק את לינת בתה אצל האב משום שהוא ישן איתה באותה מיטה ויש "חשש קרוב מאוד לסכנת אונס". מכתב זה נוסח בידי רב העיר אליו פנתה האם.
האב טען כי מכתבים אלה עשויים היו לפגוע בפרנסתו ובאפשרות שלו לקיים קשר נורמלי עם בתו. הוא הכחיש את המעשים הנוראיים שייחס לו המכתב מהרב ולגבי הסמים, הודה כי בעבר עישן קנאביס אך הבהיר כי כיום אינו מעשן, כפי שמעידות תוצאות הבדיקות שנעשו לו בלשכת הרווחה.
האם לא הכחישה את תוכן המכתבים אך העלתה טענות הגנה כמו אמירת אמת, פעילות בתום לב ולצורך הגנה על עניין אישי כשר ועוד.
לא מקרי
סגן הנשיא זגורי קבע כי שני המכתבים מהווים הוצאת דיבה, ובתוך כך דחה את כל טענות ההגנה של האם שלא הביאה כל ראיה לנכונות הדברים שנכתבו בהם.
השימוש בסמים, קבע השופט, נשלל בבדיקות שהאם הייתה מודעת לקיומן עוד לפני פרסום המכתבים, ובאשר למסוכנות המינית – טענותיה השונות בעניין זה נדחו שוב ושוב בבית המשפט ועל ידי מומחים שונים, וממילא היא מעולם לא התלוננה במשטרה או הביאה ראיה למעשים החמורים שייחסה לאב.
בנסיבות אלה, כאשר נראה כי המכתבים נועדו למנוע את הסדרי הלינה אצל האב באמצעות השחרת פניו "משל המטרה מקדשת את האמצעים", נקבע כי האם לא יכולה ליהנות מהגנת תום לב.
הפרסומים לא היו "מקריים" או "תלושים", הוסיף השופט, ודאי שלא נועדו להגן על הציבור או על הלידה, אלא המשיכו את "מסע ההשמצות" של האם, המבקשת להכתים את האב כ"מסומם" ו"מסוכן מינית" כדי לסכל את הקשר בינו לבין הילדה.
"פסק הדין אמור לשדר אפוא מסר לאם בפרט ולהורים מנכרים בכלל, כי ייזהרו לפרסם פרסומים שהם בגדר לשון הרע רק מתוך פרקטיקות הוריות מנכרות ורצון לסכל הסדרי שהות", כתב השופט וקבע כי על מנת לגרום לאם להבין כי "פרסום לשון הרע אינו משתלם" גובה הפיצוי שתחויב בו יעמוד על הסכום המרבי שקובע החוק ללא הוכחת נזק – 50 אלף שקל. בנוסף חויבה האם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 7,500 שקל.
עו"ד איליה וייסברג
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.