מתמודדת נפש חסמה את חדרו של אביה במכונת כביסה, ולאחר שזה התעורר והצליח להימלט – שפכה עליו בנזין בנוכחות צוות כיבוי האש. היא זוכתה מחמת אי שפיות
צעירה הסובלת מסכיזופרניה, שלפני מספר חודשים הציתה את בית אביה בזמן שישן, תאושפז בכפייה למשך עשרים שנה – כך קבעה לאחרונה שופטת המחוזי בלוד, אילה אורן. אחרי שזיכתה את הנאשמת מהמיוחס לה בשל העדר שפיות, דחתה השופטת את עתירת ההגנה להסתפק בטיפול מרפאתי כפוי ללא אשפוז.
הנאשמת (21), הצעירה מבין עשרה אחים ואחיות שגדלה במשפחה חרדית, אובחנה בנובמבר 2019 כמתמודדת עם מחלת הסכיזופרניה. כחמש שנים לאחר מכן, בספטמבר האחרון, הובילה אותה מחלתה לבצע מעשה נורא: בהתאם לעובדות כתב האישום, היא נכנסה בשעת בוקר לבית אביה עם בקבוקי בנזין, חסמה את חדרו עם מכונת כביסה בזמן שישן – ואז הציתה את המכונה והקומה התחתונה בבית.
בעקבות ההצתה עלו באש מכונת הכביסה, הפרגולה ושטחים נוספים באזור, והבית התמלא עשן. כתוצאה מכך התעורר האב משנתו, הדף את דלת חדר השינה ונמלט מהמקום. כוחות כיבוי אש הוזעקו למקום והשתלטו על הדליקה כאשר הנאשמת המשיכה בשלה ושפכה על אביה בנזין בנוכחותם.
בעקבות מעשיה נעצרה הצעירה והועמדה לדין בעבירת "הצתה במטרה לפגוע בבני אדם", לפי סעיף 448 לחוק העונשין. אלא שבמסגרת ההליך הוגשה לבית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית שקבעה כי הנאשמת לא הייתה אחראית למעשיה, בשל מחלתה הנפשית. הצדדים הסכימו למסקנות אלה וכפועל יוצא מכך לזיכוי הנאשמת. המחלוקת ביניהם נגעה לסוג הטיפול שהיא תקבל.
הפרקליטות טענה כי יש להורות על אשפוזה של הנאשמת בכפייה למשך התקופה המרבית האפשרית, עשרים שנה. בטיעוני המדינה הודגש שעולה ממעשי הצעירה מסוכנות גבוהה מאוד, המצדיקה נקיטה בצעד הדרסטי.
מנגד עתרה ההגנה להסתפק בטיפול מרפאתי כפוי, כלומר חובת קבלת טיפול בקהילה תוך הישארות הנאשמת בסביבתה הטבעית.
רק בנס נמנע אסון
אבל השופטת אורן דחתה את עמדת ההגנה. היא הסבירה שלאורך תקופה ארוכה מתמודדת הנפש שיתפה פעולה עם הטיפול הפסיכיאטרי באופן חלקי בלבד, לא התייצבה לבדיקות ואף לא נטלה בקביעות, אם בכלל, את התרופות שהומלצו לה – כך שאין יסוד להניח שתשתף פעולה עם טיפול שיינתן לה בקהילה.
בתוך כך הבהירה השופטת שנשקפת מהצעירה מסוכנות גבוהה, וכי לא מתקיימות בעניינה נסיבות מקלות המצדיקות שלא לאשפזה בכפייה, או לקצר את תקופת האשפוז לפחות מזו המרבית האפשרית, עשרים שנה.
"אין צורך להכביר מילים כי מעשיה של הנאשמת, בפני עצמם, מלמדים על מסוכנותה הגבוהה. מדובר במעשים קיצונים בחומרתם. הצתת בית אביה תוך שימוש בחומר דליק בעוד האב ישן בחדרו, ולאחר שחסמה הנאשמת את דלת חדרו במכונת כביסה שאותה הציתה, היו עלולים להסתיים באסון כבד. אלמלא תושיית האב והתערבותם של כוחות כיבוי אש שהתגברו על הדליקה שהתלקחה בבית ומחוצה לו, יכול היה האירוע להסתיים באסון כבד", כתבה השופטת.
בנסיבות אלה הוחלט מצד אחד לזכות את הנאשמת מהמיוחס לה בשל העדר שפיות, כעמדת הצדדים, ומן העבר השני לגזור עליה את תקופת האשפוז בכפייה המרבית – עשרים שנה, כבקשת הפרקליטות.
- ב"כ המדינה: עו"ד הילה צור מפרקליטות מחוז מרכז
- ב"כ הנאשמת: עו"ד יזהר קונפורטי מהסנגוריה הציבורית מרכז
עו"ד רינת בנתורה
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.