האמא ברחה עם הילד לישראל תוך כדי הליך אבהות. במסגרת תביעת חטיפה שהגיש בעלה בישראל נקבע כי מאחר שהראיות מעלות אפשרות ממשית שהוא אבי הילד – היא תשוב לשם לצורך המשך הבירור המשפטי
אזרחית אוקראינה שהגישה בשנה שעברה לארץ עם בנה בן ה-6 תוך התחמקות מביצוע בדיקת רקמות עליה הורה בית המשפט באוקראינה במסגרת תביעת אבהות שהגיש בעלה, חויבה לאחרונה להחזיר אותו לשם. סגן נשיא בית המשפט למשפחה באילת מרדכי (מוטי) לוי קבע כי אף שבן הזוג עשה טעות כשבחר בהליך של חטיפה ששמור רק להורים מוכרים, אי אפשר לתת יד לכך שהאם תמשיך לסכל את ההליך באוקראינה בפרט כשהוכח ברמה נסיבתית שהבעל הוא אכן אבי הילד.
בתביעת החטיפה שהגיש בן הזוג לשעבר הוא טען כי כשהאם ילדה הם עוד לא היו נשואים והיא לא הצהירה עליו כאביו במרשם התושבים האוקראיני.
לדבריו, לאחר הלידה הוא הפסיק לעבוד והקדיש את חייו לגידול הילד וכשהיה בן 4 הוא והאם התחתנו. אבל בשנה שעברה היא עזבה את הבית וסירבה לאפשר לו להתראות עם הילד. בשלב הזה נודע לו שהוא לא רשום כאביו והוא פנה לעזרת בית המשפט האוקראיני שהורה על ביצוע בדיקת רקמות. אלא שהאם נעלמה ובסיוע של חוקר פרטי הוא גילה שברחה עם הילד לישראל. לפיכך הוא עתר להורות על החזרת הילד לאוקראינה.
הטענה העיקרית של האם הייתה כי בעלה כלל לא יכול להגיש תביעת חטיפה מאחר שאינו מוכר באופן רשמי כאבי הילד ולפיכך אין לו מעמד לפי חוק אמנת האג.
בעניין הזה הגיש האב בשלב מסוים פסק דין של בית המשפט האוקראיני שהצהיר על אבהותו. אלא שלא חלף זמן רב עד שהאם הצליחה לבטל את פסק הדין שניתן באוקראינה במעמד צד אחד והגישה פסק דין שמורה על המשך בירור האבהות.
מצב בלתי אפשרי
סגן נשיא בית המשפט למשפחה מרדכי (מוטי) לוי ציין כי האם צודקת במובן זה שלפי חוק אמנת האג תביעת חטיפה יכול להגיש רק הורה ואילו לתובע אין מעמד רשמי מוכח באופן חד-משמעי.
עם זאת, השופט קבע כי לא ניתן לאפשר לאם לסכל את האפשרות לבירור תביעת האבהות באוקראינה באמצעות שימוש בחוק הישראלי וסירוב עיקש לבצע בדיקת רקמות שם או בישראל. השופט קבע כי התובע נקלע למצב בלתי אפשרי כיוון שאינו יכול לממש את זכותו להוכיח את אבהותו נוכח התנהלות האם, ולכן אין הצדקה לדחות את תביעתו רק משום שטעה בבחירת ההליך המשפטי.
השופט הדגיש כי תוך כדי ההליך עלתה "תמונה נסיבתית המעידה על היותו של התובע אביו של הקטין". הדברים עלו בבירור מעדותה של האם שתיארה למשל כי אמו של התובע התלוותה אליה לחדר הלידה, דבר שמעיד שהוא "יותר מסתם מישהו אקראי בחייו של הקטין".
בנוסף, עלתה מעדותה המעורבות הגדולה של התובע בחיי הילד אותה אישרו גם תסקירי רווחה שתיארו מערכת יחסים חמה ואוהבת בין השניים.
השופט קבע כי מאחר שתביעת האבהות מונחת בפני בית המשפט האוקראיני – שנכון לעכשיו הורה על המשך קיום הדיונים בתיק – הוא לא יכול להתערב ולקבוע את האבהות במקומו. לפיכך, ולנוכח נסיבות המקרה הייחודיות החליט השופט להורות על החזרת הילד לאוקראינה למרות הבעייתיות במעמדו של התובע – ולו כדי לאפשר את המשך בירור שאלת האבהות.
עו"ד אלימלך יערי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.