בצוואה מ-2014 נישל אב את שני ילדיו מנישואיו הראשונים וציווה את כל רכושו לאשתו וילדיו מנישואיו השניים. התנגדות הילדים המנושלים לצוואה נדחתה ונקבע שהאב היה כשיר וצלול.
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה באחרונה התנגדות לקיום צוואה של אב שנפטר לפני כשנתיים וחצי. הילדים מנישואיו הראשונים של האיש, שנושלו מהצוואה, טענו לפגמים צורניים, אי כשירות והשפעה בלתי הוגנת אך השופטת שפרה גליק קבעה שטענותיהם לא הוכחו ושניכר מהראיות שהאב כתב את צוואתו מתוך מודעות מלאה.
במאי 2015 נפטר אדם בן 67 לאחר מאבק בסרטן. הוא הותיר אישה וילדים מנישואים שניים ושני ילדים מנישואים ראשונים. בצוואה מינואר 2014 הוא הורה להעביר את רכושו לאלמנתו וילדיו מנישואיו השניים ונישל לחלוטין את ילדיו מנישואיו הראשונים.
הילדים הזוכים הגישו בסוף 2015 תביעה לקיום הצוואה ואילו הילדים המנושלים הגישו התנגדות.
המתנגדים טענו שהצוואה לא משקפת את רצונו של אביהם, שהיא נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת ושקיים בה פגם צורני מאחר שלא נכתב בה שהיא הוקראה למנוח. למעשה, לדבריהם, האב לא ידע על מה הוא חותם.
עוד טענו המתנגדים כי בשל מצבו הרפואי האב היה מבולבל לחלוטין ולא כשיר לערוך צוואה: ״המנוח לא היה נורמלי והצוואה לא הגיונית״, כתבו. הם הוסיפו שאלמנתו של האיש נכחה במעמד כתיבת הצוואה ועובדה זו בלבד מספיקה כדי לפסול אותה.
הילדים הזוכים הכחישו מכל וכל את הדברים וטענו שמדובר בצוואה כשרה המשקפת את רצונו של אביהם, שבשנים האחרונות ניתק את הקשר עם ילדיו מנישואיו הראשונים.
פגם מזערי
ואכן, השופטת גליק דחתה את ההתנגדות וקבעה שהצוואה תקפה. היא ציינה שהעדים שבפניהם נחתמה הצוואה סיפרו שהיא הוקראה למנוח ומסקנה זו גם עולה מהקלטת שיחה בין אלמנת המנוח לבנו מנישואיו הראשונים. השופטת הבהירה שהעובדה שלא נכתב בצוואה שהיא הוקראה למנוח מהווה ״פגם צורני מזערי״ שניתן לתיקון על ידי בית המשפט ואינו פוגע בתקפותה.
באשר לטענת המתנגדים כי אביהם ״לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה״ הבהירה השופטת שמומחה מטעם בית המשפט קבע שאף שהמנוח סבל מסרטן אין עדות שמצבו פגע בתפקודו הקוגניטיבי. היא הוסיפה כי הנתבעים לא ביקשו לחקור את המומחה ומכאן שחוות דעתו לא נסתרה. בנסיבות אלה היא קבעה שהמנוח היה כשיר בזמן שחתם על צוואתו.
״העובדה שהמנוח ביכר את ילדיו מנישואיו האחרונים על פני ילדיו מנישואיו הראשונים, אין בה כדי להעיד על כך שהמנוח לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה״, כתבה השופטת.
לדבריה, הנתבעים גם לא הוכיחו השפעה בלתי הוגנת וניכר שהאב היה ״טיפוס עקשן ״עצמאי בהחלטותיו שלא היה נותן לאיש להשפיע עליו. כמו כן, מחומר הראיות עולה תמונה של אדם פעיל, בעל קשרים עסקיים, משפחתיים וחברתיים ענפים.
עוד לדברי השופטת, אמנם האלמנה נכחה בזמן הקראת הצוואה אך הדבר אינו הופך אותה למי שנטלה חלק בעריכתה.
השופטת סיכמה כי ״אין בנישול ילדיו מנישואיו הראשונים משום נימוק לפסילת צוואתו״ וניכר שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של האב.
הנתבעים חויבו בהוצאות ושכ״ט עו״ד של 15,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד משפחה שלמה מושיץ
- ב״כ הנתבעים: עו"ד אברהם זאדה-הרפז
עו"ד מיקו מנחם
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.