בשנים האחרונות החלו גרמניה ואוסטריה להסיר מגבלות על זכאות לאזרחות עבור יהודים שנמלטו משטחן בשנות השלושים, ועבור צאצאיהם. התוצאה היא שישראלים רבים זכאים כעת לאזרחות אירופאית
אם אתם צאצאים ישירים (ילדים, נכדים או נינים) של יהודי שהתגורר בגרמניה או אוסטריה ונמלט משטחן, אז סביר להניח שאתם עומדים בתנאי הזכאות לאזרחות גרמנית או אוסטרית בעקבות החקיקה החדשה. לכן, גם אם בעבר ביררתם את זכאותכם ונעניתם בשלילה, כדאי מאוד לבחון מחדש האם אתם זכאים לאזרחות.
גרמניה ואוסטריה הן חברות באיחוד האירופאי ואזרחותן טומנת בחובה יתרונות רבים: בעלי דרכון אירופאי רשאים ללמוד לתארים במוסדות אירופאים נחשבים בחינם או בעלות סמלית. כמו כן, דרכון אירופאי מאפשר לעבוד בכל אחת ממדינות האיחוד ואף לקבל תנאים סוציאליים נדיבים.
מעבר לכך, לאוחזים בדרכון אירופאי יש פטור מוויזת תייר לארה"ב ולאוסטרליה.
הרחבת הזכאות לתושבים
בעבר רק צאצאים של אזרחים גרמנים או אוסטרים היו זכאים לאזרחות. מגבלה זו החריגה יהודים רבים שהיגרו לשטח גרמניה ואוסטריה בעקבות מלחמת העולם הראשונה והפכו לתושביהן מבלי לקבל אזרחות. היות שלידה בגרמניה ואוסטריה לא מקנה אזרחות, גם ילדי התושבים שנולדו בשטחן נחשבו לתושבים בלבד. לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון, אותם יהודים נאלצו להימלט מגרמניה ואוסטריה במקום להישאר במדינות אלה ולקבל אזרחות.
כעת, גרמניה ואוסטריה החליטו לתקן את חוקיהן כך שגם אותם תושבים יהודים שחיו בשטחן ונמלטו בגין רדיפות הנאצים – לרבות צאצאיהם – זכאים לאזרחות אירופאית.
בדיקת מסמכים משפחתיים וחיפוש ארכיוני
בירור הזכאות לאזרחות כולל בין היתר בדיקת מסמכים של בני משפחה המוכיחים שהם התגוררו בגרמניה ואוסטריה כגון תעודת לידה, מסמכי נסיעה, תעודת פטירה ועוד. ניתן לערוך בדיקות בארכיונים שונים בגרמניה ובאוסטריה על מנת לאתר את שמות קרובי המשפחה כדי להוכיח מרכז חיים במדינות אלו.
הבדלים בין הזכאויות
חשוב לציין שבעוד שגרמניה מאפשרת זכאות לאזרחות לכל היהודים שחיו בשטחה כתושבים ונאלצו להימלט בגין רדיפות הנאצים, אוסטריה מאפשרת זכאות רק לתושבים שהיו חסרי אזרחות או שהיו בעלי אזרחות של אחת ממדינות האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר [הונגריה, טרנסלבניה (כיום רומניה), גליציה (כיום פולין), בוסניה והרצגובינה].
הבדל נוסף הוא שעבור בגירים, גרמניה מבקשת כתנאי מקדים מרכז חיים בגרמניה לפני 30.1.1933 והימלטות מגרמניה לאחר 30.1.1933. לעומת זאת, אצל האוסטרים התנאי היחיד הוא הימלטות של תושב אוסטריה לאחר 30.1.1933.
כמו כן, היחס של המדינות לשירות בצבא קבע שונה: בעוד שלגרמניה אין התנגדות להעניק אזרחות למשרתים בקבע, אוסטריה לא מאפשרת זאת. יתירה מכך, מי שיקבל אזרחות אוסטרית ולאחר מכן יתגייס לשירות קבע ייאלץ לוותר על האזרחות ולא יוכל להגיש מחדש בקשה.
מבחינה מעשית, הליך הוצאת האזרחות קצר יותר באוסטריה, שם התהליך לוקח כשנה. בגרמניה לעומת זאת, משך ההמתנה עד לקבלת החלטה יכול להגיע עד לשלוש שנים.
הרחבת הזכאות למי שהיו אזרחי המדינות
בנוסף להרחבת הזכאות לתושבים, גרמניה ואוסטריה אף הסירו מגבלות על זכאות צאצאים של גרמנים ואוסטרים שאזרחותם נשללה. בעבר, היו מגבלות על ילדי אזרחים שנולדו לפני שנה מסוימת וילדים שנולדו מחוץ לנישואין. כמו כן, רק אזרחים זכרים יכולים היו להעביר את האזרחות לילדיהם.
כיום מגבלות אלו הוסרו, כך שכל צאצאי האזרחים והאזרחיות ללא קשר לשנת לידתם או המגדר שלהם זכאים לאזרחות.
*עורך דין טל אופיר ממשרד דקר, פקס אופיר ושות' עוסק בדיני הגירה ואזרחויות זרות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.