אחרי שרמ"י סירבה להקצות לתובע את המגרש בבית שקמה, אגודת המושב התנתה את ההחזר הכספי בהגעת משתכן חלופי. השופטת האשימה אותה בחוסר תום לב
בית משפט השלום באשדוד קיבל לאחרונה תביעה להשבת תשלומים בגין הקצאת מגרש במושב בית שקמה, שלא יצאה אל הפועל. עבור ההקצאה, שבמקור הייתה לתושב אחר, שילם התובע לאותו אדם ולאגודת המושב רבע מיליון שקל. למעלה מ-11 שנה אחרי העסקה קבעה השופטת רוני סלע שהכספים, לרבות שכר הטרחה ששילם התובע לעורך דינה של האגודה, יוחזרו לו בתוספת הוצאות משפט.
תחילת הפרשה בינואר 2012 אז עברו בהצלחה התובע ורעייתו דאז ועדת קבלה מטעם אגודת מושב בית שקמה. מכיוון שלא הוקצה להם מגרש הם חיפשו ממי אפשר לקנות, ובסופו של יום נתקלו בנתבע – אשר קיבל הקצאת מגרש במסגרת תכנית ההרחבה במושב באותה תקופה.
בסופו של יום הוחלט שבני הזוג ישלמו עבור המגרש 150 אלף שקל לנתבע ו-100 אלף נוספים לאגודה כהוצאות פיתוח. בהסכם שנחתם במאי 2013 בינם לבין האגודה, הצהירה האחרונה שהיא מוותרת על זכויותיה במגרש לטובת בני הזוג על מנת שיוכלו לבנות עליו את ביתם. בתוך כך שילמו התובע ורעייתו 4,500 שקל כשכר טרחה לעורך דין האגודה, כשכר טרחה.
אלא שבהמשך התברר כי עמדתה של רמ"י שונה ב-180 מעלות מזו של האגודה, ולפיה התובע מלכתחילה לא היה זכאי להקצאת המגרש. בשל כך הוא הגיש בנובמבר 2018 תביעה למחוזי במטרה לאכוף את ההקצאה, אלא שנוכח נהלי רמ"י אשר אינם מאפשרים "להכשיר את השרץ" התביעה נדחתה בהסכמה.
ביולי 2020 הוגשה התביעה הכספית נגד המוכר והאגודה. לטענת הרוכש הנתבעים מחזיקים בכספיו שלא כדין מאז 2013 ומסרבים להחזירם, ונגרם לו בגלל זה התקף לב.
מנגד טענה האגודה שהיא פעלה בתום לב ובהתאם לנהליה. לדבריה, היא כבר השתמשה בדמי הפיתוח שהתובע שילם לה, והיא תשיב לו את הכסף במידה שתקבל הוצאות פיתוח ממי שיוקצה לו המגרש בעתיד. גם המוכר היה בדעה שאינו חייב לשלם לתובע דבר.
הודתה שצריכה להחזיר
השופטת סלע ציינה שבמהלך הדיון במחוזי הודה בא-כוח האגודה שהלכה למעשה התובע זכאי להשבת 100 אלף השקלים ששילם. "באופן עקרוני אם הוא שילם דמי פיתוח ולא קיבל את המגרש יש להחזיר לו את הכסף", אמר עורך הדין בזמנו.
השופטת דחתה את שינוי העמדה מטעם האגודה בהליך הנוכחי לפיו ההחזר מותנה בשיווק המגרש למשתכן חלופי, תוך שהאשימה אותה בחוסר תום לב ובהעלאת טענה המנוגדת לזו שהעלתה במחוזי כי הסכום יוחזר לתובע "בהקדם האפשרי".
"הלכה למעשה, אם נלך לשיטת האגודה, גם אם לא יימצא משתכן חלופי כאמור, או אם רמ"י לא תאשר את הקצאת המגרש למשתכן החלופי, ייאלץ התובע לשאת בתשלום הוצאות הפיתוח לאגודה, חרף העובדה שהמגרש כלל לא הוקצה לו, ושהוא אינו חבר האגודה ואינו המומלץ המקורי על ידי האגודה, מצב שאינו מתקבל על הדעת כלל ועיקר", כתבה השופטת תוך שהבהירה כי על האגודה להשיב לתובע אף את שכר הטרחה ששילם בזמנו לעורך דינה.
ברוח דומה קבעה השופטת כי משעה שהוברר שהקצאת המגרש לתובע מלכתחילה לא הייתה אפשרית על-פי נהלי רמ"י, העסקה עם המוכר בטלה ועליו להשיב לתובע את 150 אלף השקלים ששילם לו.
בתמונה הכוללת נפסקו לתובע תשלומים בסך 254,500 שקלים, וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד רועי נחום
- ב"כ האגודה: עו"ד ויקי שמעוני חיים
- ב"כ המוכר: עו"ד חן זוהר
עו"ד רון זהבי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.