האם, שמאמינה ומפיצה שהאב אנס ורוצח, ביקשה לחדש את הקשר עם הבנות לאחר שנה של נתק. השופט התרשם שהיא סובלת מקשיים בבוחן המציאות וקבע שיש לוודא קודם שהיא לא מסכנת אותן
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה בקשה של אם לחדש קשר עם בנותיה, בנות 13, ו-16. הבנות נמצאות במשמורת האב ונוצר נתק של יותר משנה עם האם. האם פנתה במסרונים אל חברתה של אחת הבנות, בהם כתבה שהאב הוא אנס ורוצח. השופט ארז שני מתח ביקורת קשה על האם, והתרשם שלעת הזו ישנו חשש לשלומן הרגשי של הבנות בחידוש הקשר. נקבע שבינתיים אין לחייב את חידוש הקשר ויש לבחון את הנושא ביסודיות, לערב את גורמי הרווחה ולערוך תסקיר שיבחן את האפשרות לפגיעה בבנות.
לבית המשפט לענייני משפחה הוגשה תביעה של אם לחידוש הקשר עם בנותיה בנות ה- 13 ו-16. בין האם לאב מתנהלים עשרה הליכים משפטיים במקביל, בהם בין היתר עתירת האם לקביעת הסדרי שהות ומניעת ניכור הורי.
הבקשה לחידוש הקשר נפתחה בדיון דחוף אצל השופט שני כשופט מוקד.
המשמורת על הבנות נמצאת כיום אצל האב על רקע חוסר שיתוף פעולה של האם בהליך שהתקיים בעניין.
האב טען שהבנות אינן מעוניינות בקשר עם האם כיוון שלדבריו היא מתייחסת אליהן בצורה בלתי מותאמת והוא מייחס לה חוסר יציבות או מוזרות רגשית.
למרות זאת האב יזם פגישה בין הבנות לבין האם במקום ציבורי ולדבריו הכריח את הבנות להגיע, אך הפגישה לא הביאה לחידוש הקשר, בלשון המעטה.
הצדדים פנו למטפלת שתסייע להם בחידוש הקשר אך הפגישה "התפוצצה בקול רעם" לאחר שהאם האשימה את האב בכך שניסה לפני 10 שנים לאנוס ולרצוח אותה, ושהוא מקנא מאז שיש לה בן זוג חדש.
האם אף שלחה לחברה של אחת מבנותיה הודעות טקסט בה כתבה שהאב אנס אותה ושהוא אלים וביקשה ממנה שתעביר את הדברים לבתה.
"להיכנס בעובי הקורה"
השופט שני הסביר שלטעמו ניתן לומר שהאב עשה השתדלות לחידוש הקשר. לעומתו, האם פתחה בבקשה לחידוש קשר רק לאחר שנה שלמה של נתק, והדבר מטה את הכף לחובתה.
השופט הדגיש כי אף שהאם מספרת שהאב הוא "אנס", "גורם טראומות" ו"רוצח נפשות" – הוא מעולם לא הואשם ובוודאי שלא הורשע בכך, והדין הישראלי רואה באדם כאנס או כמנסה לרצוח רק לאחר הרשעה, ולא כשמישהו מחליט לאחר 10 שנים לומר זאת.
עוד ציין השופט כי לא יעלה על הדעת שהאם סבורה שכדי לחדש את הקשר צריך להסביר לבתה, דרך חברה שלה, שאביה אנס ורוצח.
לטעמו של השופט, יש צידוק שלא לחשוף את הבנות לאם עד שלא יובטח כי לא נשקפת סכנה לשלומן הרגשי.
הוא קבע שבמקרה זה, בו האם אינה מכירה בכך שהתנהגותה חורגת מן הרגיל ואינה מכירה בתרומתה לניתוק הקשר, אין טעם בדיון דחוף וצריך לבחון את הדברים לעומקם.
לפיכך, השופט הורה על החזרת התיק לדיון מעמיק אצל השופטים שמטפלים בהליכים העיקריים בין ההורים. בתוך כך הוא ביקש משירותי הרווחה להגיש בהקדם תסקיר, והורה לסיוע המשפטי למנות אפוטרופוס לדין לבנות.
האם חויבה בהוצאות האב בסך 4,000 שקל.
עו"ד יניב גיל
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.