זמן קצר אחרי שהרוכשת הודיעה למתווך שהיא לא מעוניינת בדירה הוא גילה שרכשה אותה. ביהמ"ש השתכנע שהרוכשת לא הייתה סוגרת את העסקה אלמלא המתווך.
בית משפט השלום קיבל לאחרונה תביעה לתשלום דמי תיווך של כ-64 אלף שקל וקבע כי אף שכל מעשיו של המתווך הסתכמו בהצגת הדירה לרוכשת, הוא הוכיח שהיה הגורם היעיל בעסקת המכר. הרשם הבכיר איתי רגב קבע כי השתכנע שאלמלא המתווך הרוכשת לא הייתה מגיעה לדירה תוך שדחה את טענתה שהסכם התיווך לא חל על העסקה משום שהוריה מימנו אותה.
לפי גרסת המתווך בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד שוש ריבר, בינואר 2016 הוא החתים את הרוכשת על הסכם שבו התחייבה לשלם לו 2% מסכום העסקה בתוספת מע"מ.
בהמשך הוא הציג לה שתי דירות והיא התעניינה באחת מהן, אך לאחר מכן הודיעה שהיא מוותרת. כעבור מספר חודשים נודע לו שלבסוף היא רכשה את הדירה אך היא סירבה לשלם לו דמי תיווך.
לטענתו, בפגישה שנערכה עמה ועם אביה נאמר לו שהאב הוא שקנה את הדירה ללא שום קשר לבתו. בשלב הזה הוא פתח נגדה תיק הוצאה לפועל ולאחר שהרוכשת הגישה התנגדות הועבר הדיון לבית המשפט.
הרוכשת, שיוצגה על-ידי עו"ד משה מנדל, טענה להגנתה כי אביה ניהל משא ומתן עצמאי עם בעל הדירה עוד לפני שבכלל חתמה על הסכם התיווך. היא, לטענתה, כלל לא הייתה מודעת למעשיו, וממילא מדובר בדירה ששייכת לו ונרשמה על שמה רק לצורכי מס – כך שהסכם התיווך שלה לא חל על העסקה.
הרוכשת הוסיפה כי הקשר בינה לבין המתווך נותק חודשים לפני שהדירה נרכשה, אך לאחר שעוה"ד של המתווך עימתה אותה עם תכתובות SMS שגלשו עד חודש יולי, היא הודתה שהייתה עמו בקשר עד לרכישת הדירה.
הייתה מודעת להכל
הרשם הבכיר רגב קבע כי השאלה המהותית כאן היא האם המתווך היה "הגורם היעיל" בעסקת המכר. כלומר, מי שהביא את העסקה לסגירה.
הרשם ציין כי הדמיון בין ההצעה שמופיעה בהסכם התיווך לבין חוזה המכר ניכר, שכן ההצעה המקורית עמדה על 2.6-2.7 מיליון שקל והדירה אכן נמכרה לבסוף תמורת 2.7 מיליון שקל. כמו כן, אין ספק שהמשא ומתן לרכישת הדירה התנהל בזמן שהרוכשת הייתה בקשר עם המתווך וכשהיא מודעת לכך שמדובר באותה דירה שהראה לה.
הרשם הוסיף כי המתווך אכן לא עשה דבר מלבד הצגת הדירה לרוכשת, אלא שלטעמו הדבר לא שולל את היותו הגורם היעיל משום שאלמלא הוא הרוכשת לא הייתה מגיעה לדירה והעסקה לא הייתה נרקמת.
בתוך כך הרשם דחה את טענת הרוכשת כי הסכם התיווך לא חל על העסקה, תוך שקבע כי העובדה שאביה שילם לא משנה את המסקנה כי את הדירה – הרשומה על שמה – הראה לה המתווך. לצורך הדוגמא השווה הרשם את המצב למימון באמצעות הלוואת משכנתא. האם גם אז הרוכשת הייתה טוענת שלא היא רכשה את הדירה?
בסיכומו של עניין הרשם קבע כי המתווך זכאי לשכר טרחה מלא עבור העסקה, ואם החוב לא ישולם לו בתוך 30 ימים בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 7,995 שקל, הוא יוכל לשפעל את הליכי ההוצאה לפועל.
ב"כ התובע: עו"ד שוש ריבר
ב"כ הנתבעת: עו"ד משה מנדל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.