על רקע התכחשות הבעל להאשמות החמורות נגדו, בית הדין הרבני האזורי פסק לאישה כתובה מינורית של 30 אלף ש' בלבד. בערעור הסכום גדל פי 20: "פסק דין התעלם ממסכת ההתעללות"
אישה שאכלה מרורים מבעלה לשעבר תתגרש ממנו עם כתובה בסך 600 אלף שקל – כך נקבע בבית הדין הרבני הגדול בירושלים בפסק דין שפורסם לאחרונה. בכך שינו הנשיא דוד ברוך לאו והדיינים אליעזר איגרא ומיכאל עמוס מהחלטת בית הדין האזורי לפסוק לאישה 30 אלף שקל בלבד ככתובה. הם קבעו שפסק הדין שגוי ומתעלם ממסכת הראיות הענפה מטעם האישה, המלמדת על אלימות חמורה שהופנתה אליה מצד בעלה לשעבר.
הצדדים היו נשואים במשך 29 שנה והביאו לעולם חמישה ילדים. במעמד החתונה חתם הבעל על כתובה בסך מאות אלפי דולרים, שערכם נכון להיום כ-1.3 מיליון שקלים. בשלב מסוים יחסיהם נהיו עכורים כשלטענת האישה, היה זה בשל האלימות מצד בעלה. בעקבות זאת היא פנתה לבית הדין הרבני בתביעות גירושים וכתובה. במאי אשתקד נכנסו הגירושים לתוקף כאשר הסוגיה שנותרה להכרעה הייתה הכתובה.
לטענת האישה בעלה לשעבר העביר אותה ייסורי גיהנום לאורך הנישואים, כשבין היתר נהג להכות ולאנוס אותה. בדמעות היא סיפרה שהנתבע נגח בה ושבר לה את האף, זלזל בה ואף ביקש ממנה לצפות בפורנוגרפיה ולהגיד שהיא הזונה שלו. באחד הלילות, סיפרה, הוא לקח אותה למיטה, קרע את בגדיה ואנס אותה במשך 45 דקות תמימות תוך שביקש ממנה להיות בשקט כדי שהילדים לא ישמעו.
למרות העדות הקשה, על רקע הכחשת הבעל את המיוחס לו קבע בית הדין הרבני האזורי שטענות האישה לא הוכחו, ומשכך יש לפסוק לטובתה כ-2% בלבד מהכתובה המקורית, 30 אלף שקל. האישה, כצפוי, לא השלימה עם פסק הדין המקפח והגישה את הערעור לבית הדין הגדול.
"הגירושים יצאו ממנו"
בערעור טענה האישה שבית הדין האזורי התעלם ממסכת הראיות הענפה שהיא הגישה כתמיכה לטענת האלימות מצד בעלה לשעבר. היא הדגישה שעורך הדין של הבעל בחר שלא לחקור אותה על אירועי האונס המזעזעים שחוותה. בנסיבות אלה היא טענה שיש לקבל את גרסתה שלא הופרכה ולקבוע שהגירושים היו באשמת הבעל, ומכאן חובתו לשלם לה את סכום הכתובה המקורי.
לעומתה טען הבעל שגרושתו היא העומדת מאחורי תביעת הגירושים שהגישה, כך שלפי ההלכה היא הפסידה את כתובתה המקורית.
אבל דייני הערעור קבעו פה אחד שפסק הדין האזורי שגוי מאחר שהוא התעלם מראיות האישה המלמדות על אלימות הבעל. בין שלל הראיות שהוגשו: מסמך מחדר המיון ב"שערי צדק" בו נרשם שהאישה נדחפה על ידי בעלה לקיר ונחבלה בחלקים שונים בגופה; וכן אישור מהמחלקה לטיפול באלימות של "יד שרה", בו נכתב שהאישה החלה לקבל טיפול מעובדת סוציאלית.
על רקע המסמכים שלא הותירו מקום לספק בדבר אופיו האלים, הדיינים קבעו שלמעשה הוא האשם בגירושים. "העיקר הוא לא מי תבע גירושין אלא 'ממי יצאו הגירושין', ובנידון דידן אחר שהוכחה אלימותו של הבעל כנגד האישה ודאי שרשאית לתבוע גירושין ואת כתובתה ותוספת כתובתה", כתבו.
במצב שנוצר הורו הדיינים על הכפלת הסכום שנפסק לאישה בבית הדין האזורי פי 20, ובמלים אחרות: שהיא תצא מנישואיה העגומים עם כתובה בסך 600 אלף שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד יוסף מאיר אלבז
- ב"כ המשיב: עו"ד אביטל חורף
עו"ד יוסף אמר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.