גישה אגרסיבית ועוינות שחלחלה לילדים וגרמה לניכור הורי חריף בין האב לבין שתי בנותיו הגדולות הובילו את הדיינים לדחות את תביעת האם.
בפסק דין שפורסם לאחרונה דחה בית הדין הרבני בחיפה תביעת כתובה על סך 555,555 שקל, כשהסיבה העיקרית הייתה התנהגות מסיתה ועוינת של האם כנגד האב, אשר גרמה לניכור הורי חריף בינו לבין שתי בנותיו הגדולות. אב בית הדין הרב דניאל אדרי והדיינים הרב אלעד עלי והרב משה זאדה ציטטו חלקים נרחבים מממצאי הגורמים המקצועיים בנוגע לאם וקבעו כי מעשיה הביאו לפגיעה קיצונית בילדים המשותפים ומצדיקים כשלעצמם את הפסד הכתובה.
לבני הזוג לשעבר ארבעה ילדים – שתי בנות גדולות בגיל הנעורים ותאומים כבני 9. ב-2011 עזבה האם את הבית עם הילדים. כחודש לאחר מכן האב הגיש תביעת גירושין וכעבור כ-5 שנים בני הזוג התגרשו. לאחר מכן, נדרש בית הדין לדון בתביעת חלוקת הרכוש שכרך האב לגירושין ובתביעת הכתובה שהגישה האם.
בסוגיית הרכוש בית הדין מינה אקטואר שבחוות דעתו הסופית קבע כי האב צריך להעביר לאם 365,131 שקלים לצורך איזון הכספים והזכויות המשותפים. אלא שהאב התנגד לתחשיב זה וציין כי יש לגרוע מהסכום כ-233 אלף שקל שהפקיד בחשבונות פרטיים לפני הנישואין.
האם טענה לעומת זאת כי מאחר שהכסף הניב פירות וצמח בכ-200 אלף שקל בתקופת החיים המשותפים, לפחות סכום זה צריך להתחלק.
אב בית הדין הרב דניאל אדרי והדיינים הרב אלעד עלי והרב משה זאדה דחו את גישתה וקבעו כי הכספים שייכים לבעל בלבד. הם ציינו כי האב הוכיח שמדובר בכספים שאינם משותפים והפירות שהניבו לא היו כרוכים במאמץ משותף, ולכן אינם חלק מחלוקת הרכוש. משכך נפסק כי הסכום שהאב ישלם לאם יעמוד על 131,351 שקל בלבד.
קונפליקט נאמנויות
בהמשך עברו הדיינים לסוגיית הכתובה. הם ציינו כי לאורך דיונים ארוכים שהתנהלו בתיק נחשפה בפניהם התנהלות קשה ואגרסיבית מצד האם, בעיקר בכל הנוגע לילדים – וזה מה שהכריע את הכף לטובת דחיית תביעתה.
הדיינים ציטטו חלקים נרחבים מחוות הדעת של הרווחה והפסיכיאטר שבדק את המשפחה בתיק המשמורת, המעידים כי לאורך השנים שחלפו מאז הפרידה האם מונעת ומסכלת כל קשר של האב עם ילדיו עד כדי כך שנגרם ניכור הורי חריף שמתבטא כיום בסירוב מוחלט של הבנות להיפגש עם אביהן. הדיינים תיארו תמונה מדאיגה של אם שמביעה עוינות קשה כלפי האב ולא מהססת לעשות זאת ליד הילדים באופן שמחלחל אליהם ומציב אותם בקונפליקט נאמנויות בלתי אפשרי.
"האם השתמשה בכל האמצעים העומדים לרשותה ולשם כך רתמה את המשטרה ואת מערכת המשפט כדי לפגוע באב ובקשר שלו עם ילדיו. לשם כך האם לא בחלה לנקוט אף בצעדים שפוגעים באופן קיצוני בילדים המשותפים, ואולי גם בצורה בלתי הפיכה", נכתב בפסק הדין.
נקבע כי רק משום כך יש לדחות את התביעה, אם כי הדיינים מנו טעמים נוספים ובהם המסקנה שהאם היא זו שהביאה לפרידה, סיכלה שלום בית ואף הגישה תלונות שווא במשטרה.
לבסוף העירו הדיינים כי גם אם היה מקום לפסיקת כתובה, הכספים שהאב צריך לשלם לצורך איזון הזכויות מספיקים כפשרה הוגנת, שהרי לא פוסקים גם איזון וגם כתובה. כמו כן הם ציינו כי הסכום 555,555 שקל נכתב בדרך כלל כנגד עין הרע ולא נהוג לפסוק אותו במלואו.
עו"ד דורית גלוברמן-קרט
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.