בית הדין הרבני, שדווקא הפחית מזונות שמשלם אב לשני ילדיו, קבע כי בית המשפט העליון נפל לכדי טעות כשקבע שגם אמהות צריכות להשתתף במימון צורכי ילדים מעל גיל 6. חובת המזונות, נפסק, מוטלת על האב בלבד.
בפסק דין שהוציא לאחרונה בית הדין הרבני באשקלון נפסק כי מזונות של ילדים יהודים צריכים להיות כפופים למשפט העברי שמטיל על אבות את החובה לממן את צורכי ילדיהם עד הגיעם לגיל 18. בתוך כך נקבע כי ההלכה שיצאה בבית המשפט העליון לפני כשנתיים שגויה ואינה מחייבת את בתי הדין הרבניים. למרות זאת, במקרה הנוכחי החליטו אב בית הדין הרב ישי בוכריס והדיינים הרב דניאל כ"ץ והרב עודד מכמן להפחית 600 שקל ממזונות שמשלם אב לשניים מאחר שהמשמורת הפכה למשותפת והוצאות האם פחתו.
הילדים בני 11 ו-7.5. הוריהם התגרשו ב-2014 והמשמורת נקבעה אצל אמם. בשנה שעברה עתר האב לקבוע שהמשמורת על הילדים משותפת, ולאחר שבקשתו התקבלה הוא עתר לפטור אותו מתשלום המזונות שעמדו על 2,400 שקל בנוסף להוצאות מגורים של 1,100 שקל.
האב סמך את טיעוניו על ההלכה שיצאה בבית המשפט העליון ב-2017 וציין כי הכנסותיו דומות לאלה של גרושתו ומאחר שזמני השהות שווים והילדים מעל גיל 6 יש לקבוע שכל הורה יישא בצרכי הילדים כשהם אצלו.
מנגד טענה האם כי ההלכה היהודית מטילה על האב חובת מזונות מוחלטת גם אחרי גיל 6.
בית הדין הרבני הוא המומחה
אב בית הדין בוכריס והדיינים כ"ץ ומכמן החליטו להפחית את סכום המזונות בהתחשב בכך שכיום הילדים מתראים עם הוריהם זמן שווה.
הדיינים ציינו כי הרחבת המפגשים עם האב מקטינים באופן טבעי את ההוצאות של האם, ולפי חישוב יומי, מוצדק להפחית את המזונות שנפסקו לכל ילד ב-300 שקל. כלומר, מעתה ואילך ישלם האב 1,800 שקל אך הוצאות המגורים לא ישתנו.
בהמשך הדיינים מצאו לנכון לציין כי שורר בינם לבין בית המשפט העליון חוסר הסכמה בנוגע לחבות המזונות המוטלת על אב לילדים מעל גיל 6. בפסק הדין העיקרי, שנכתב בידי אחד הדיינים (שלא הזדהה בשמו), נקבע כי העליון שגה כשקבע כי חיוב האב במזונות הילדים עד גיל 18 הוא מדין צדקה ולכן ניתן לשנותו.
אותו דיין ציין כי יש מחלוקת בין פוסקי הדור האחרון, וכי הכרעת שופטי העליון במחלוקת לא נעשתה כראוי ולפי כללי המשפט העברי. "הכרעת הספק", נכתב, "צריכה להיות על פי ההלכה כפי שנהוג לפסוק בבתי הדין ובבתי המשפט ולא על סמך אג'נדות ותפיסות עולם חדשות".
השופט הבהיר כי מאחר שתביעות מזונות צריכות כפופות לדין הדתי "בית הדין הרבני הוא הוא הפרשן המקורי והמומחה למשפט עברי כפי שנמסר מדור לדור מאז ימות משה רבנו ע"ה, ואין בית הדין הרבני כפוף לפרשנות המשפט העברי כפי שנעשתה בבית המשפט האזרחי".
לפיכך נקבע כי מבחינת בתי הדין הרבניים ההלכה המחייבת היא זו העברית, ולפיה חיוב המזונות עד גיל 18 מוטל על האב בלבד.
דיין אחר הוסיף כי גם בהנחה שמקבלים את פסיקת העליון, במקרה הנוכחי מצבו הכלכלי של האב טוב יותר מזה של האם ולכן אין הצדקה לפטור אותו כליל ממזונות - כפי שביקש.
עו"ד רחל דון יחייא
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.