לאחר טיפולי פוריות רבים, הצליחו לבסוף בני זוג להיכנס להריון. אלא שהציפייה ללידת בתם הבכורה, הסתיימה בטרגדיה נוראה.
במהלך ההיריון, האישה הגיעה למיון יולדות בביה"ח סורוקה כשהיא סובלת מצירים מוקדמים, תכיפות בהטלת שתן והקאות, ושוחררה לאחר יומיים עם טיפול אנטיביוטי. כחודש לאחר מכן, שבה האישה למיון עקב ממצא של זיהום בשתן, ולאחר שלושה ימים במחלקת יולדות נולדה בתה, בלידת ואקום – שהותירה שטף דם בקרקפת התינוקת.
זקוקים לייעוץ בנושא רשלנות רפואית?
פנה לעורך דין רשלנות רפואית
כעבור 65 שעות, חלה לפתע הדרדרות פתאומית במצב הפעוטה, שלקתה בהלם זיהומי. היא הועברה לטיפול נמרץ וקיבלה אנטיביוטיקה, אולם הטיפול לא הועיל, והפעוטה נפטרה בשעה ה-96 לחייה. דגימות שנלקחו מדמה העידו כי מותה נגרם מחיידק האי קולי.
תביעת רשלנות רפואית שהגישו הוריה לבימ"ש השלום בבאר שבע נדחתה. בימ"ש השלום ציין, כי אמנם, עם התגלות הזיהום היה על הרופאים המטפלים לערב את רופאי המחלקה למחלות זיהומיות בילדים אך הם לא עשו זאת. עם זאת, נקבע שלא ניתן היה להציל את הפעוטה אם היא הייתה מקבלת טיפול אחר – לאור שיעורי התמותה הגבוהים אצל פעוטות הלוקים בהלם זיהומי.
עזבון הפעוטה והוריה ערערו על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע. הם טענו, כי יילדו את בתם מאוחר מדי עם פגיעה חימצונית שהחלישה את יכולתה להיאבק בחיידק, וכי לידת הוואקום גרמה לשטף הדם בקרקפת שבו התפתחו החיידקים, שמקורם במחלה של האם – שלא אובחנה.
לטענתם, מאחר שהאם הגיעה ללידה עם חום ובדיקת השתן שנערכה לה הצביעה על אפשרות של זיהום המסכן את העובר, הרופאים היו צריכים להתחיל בטיפול האנטיביוטי בפעוטה מרגע הלידה ולא לאחר 65 שעות.
עוד טענו ההורים, כי מכיוון שבית החולים לא פנה למחלקה למחלות זיהומיות ולא התייעץ עם מומחים, נמנעה מהם האפשרות להוכיח את טענותיהם באשר למקור הזיהום ודרכי הטיפול בו.
ההורים הוסיפו, כי רצף המחדלים והתוצאה הקשה שנגרמה מעידים על קשר סיבתי בין התרשלות ביה"ח למות בתם.
ביה"ח טען, כי התינוקת נדבקה בחיידק בעת הלידה עצמה כשעברה בתעלת הלידה – שם מצוי חיידק האי קולי גם אצל אנשים בריאים.
עוד טען ביה"ח, כי בדיקות האישה לא הצביעו בבירור על זיהום, מצוקת העובר החלה 5 דקות בלבד בטרם שהתינוקת חולצה וכי ההחלטה לחלצה בוואקום הייתה נכונה ובוצעה כהלכה. בנוסף טען, כי התינוקת עצמה התאוששה יפה והחלה להראות סימני זיהום רק לאחר 65 שעות.
לבסוף, ביה"ח הודה שהיה על הצוות הרפואי לשתף מומחים למחלות זיהומיות בטיפול, אך טען, כי הוכח שהתייעצות שכזאת לא היה משנה את התוצאות.
ניתן היה להציל חיים
ס. הנשיא ואב"ד של ביהמ"ש המחוזי, השופטת שרה דברת, קבעה כי לטעמה אין משמעות לשיעורי התמותה במצבה של התינוקת, וכי השאלה הנכונה היא האם ניתן היה להגדיל את סיכוייה להישאר בחיים. השופטת הוסיפה, כי על סמך עדויות המומחים שהובאו לפניה, לא הוכח כי טיפול מתאים בתינוקת לא היה משפר את סיכויי החלמתה.
בשל הודאת ביה"ח וקביעת בימ"ש השלום כי הרופאים התרשלו כשלא התייעצו עם מומחים למחלות זיהומיות, קבעה סגנית הנשיא כי התנהלות הרופאים מקימה את עוולת הרשלנות.
לפיכך, ביטלה סגנית הנשיא את פסק הדין של בימ"ש השלום, והחזירה אליו את הדיון לקביעת גובה הנזק והפיצוי המתאים. השופטים אריאל ואגו ויעקב פרסקי הצטרפו לדעתה.
ביה"ח חוייב בהוצאות המערערים בסך 15,000 שקל.
-
ב"כ המערערים: עו"ד גדעון פנר
-
ב"כ המשיב: עו"ד דורון איצקוביץ
* עו"ד אייל בן ישי עוסק ברשלנות רפואית.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.