אמנית שציירה על קיר בביתו של תושב כרמיאל, פסעה לאחור על מנת להתבונן ביצירתה וצנחה מגובה 2.70 מטר. בעל הבית נמצא אחראי, אז מדוע קבלן השיפוצים יצטרך להחזיר לו את הפיצוי בו חויב?
תושב כרמיאל, שבשנת 2007 ביצע שיפוצים בביתו, ביקש מקבלן השיפוצים המלצה לאמנית שתצייר על עמוד שנבנה במפלס העליון בביתו. הקבלן המליץ על מכרה שלו ובעל הבית סיכם איתה, שישלם לה בגמר העבודה, בהתאם לשביעות רצונו. כאשר האמנית סיימה את שלב העבודה הראשון, היא פסעה קצת אחורה כדי להתרשם מהעבודה, ולפתע הרצפה תחתיה קרסה והיא נפלה מגובה 2.70 מטר לקומה הראשונה.
לייעוץ בענייני פציעות ופגיעות
פני ל- עורך דין דיני נזיקין
האמנית נחבלה בראשה ובגבה והובהלה לבית החולים נהריה. שם היא אושפזה למשך שלושה ימים ולאחר מכן שהתה בבית במשך 3 חודשים. לטענתה, כתוצאה מהפגיעה היא נעדרה מעבודתה הקבועה ובסמוך לחזרתה, היא פוטרה לאחר 14 שנות עבודה במפעל.
האישה הגישה תביעה לפיצוי נזיקי נגד בעל הבית בבית משפט השלום בעכו. לטענתה, בעל הבית התרשל משום שלא הזהיר אותה שהרצפה בקומה העליונה אינה בטוחה או תקנית, לא גידר את השטח ואפילו לא תלה שלט אזהרה.
אלא שבעל הבית הכחיש את כל הטענות כלפיו וטען כי הוא בכלל לא מכיר את התובעת. לדבריו, הקבלן רצה להפתיע אותו עם ציור קיר אך הוא סירב כי אשתו לא הייתה מעוניין בציור כזה.
לטענתו, יום אחד כשהגיע לביתו הוא ראה ציור על העמוד והוא מחה על כך. כמה ימים לאחר מכן, הוא שוב הגיע לדירה ואז הבחין שהרצפה קרסה. כששאל את הקבלן מה קרה, זה סיפר לו כי נפל אך לא ניזוק.
לטענת הנתבע, ככל שהתובעת הייתה בביתו היא הייתה מסיגת גבול, הוא עצמו מעולם לא ראה אותה, וככל הנראה היא משת"פית של הקבלן, שהסתכסך עמו, ומנסה כעת לזכות בכספים שכלל לא מגיעים לו.
בעל הבית הוסיף והגיש נגד הקבלן הודעת צד שלישי וביקש שהקבלן יחזיר לו כל פיצוי שיצטרך לשלם לתובעת.
הקבלן לא הגיש כתב הגנה להודעה, אולם העיד לטובת התובעת. הוא סיפר, כי הוא זה שהקים את הרצפה המפרידה בין המפלס התחתון לעליון בבית הנתבע, אך לא הספיק להשלים את העבודה, והציב שלט שנשא את הכיתוב "זהירות", אך השלט נעלם.
כנראה שלא היה ביטוח
השופט ג'מיל נאסר קיבל את גרסת התובעת, שנתמכה במסמכים רפואיים, ודחה את גרסת הנתבע. השופט ציין, שהנתבע, ככל הנראה בחר להתכחש לכל היכרות עם התובעת, מאחר שלא היה לו כיסוי ביטוחי.
השופט הוסיף וקבע כי טענת הנתבע לקנוניה בין התובעת לקבלן לא קיבלה חיזוק ראייתי ולכן אין לקבלה.
לפי השופט, הנתבע – כבעל הבית – היה צריך לוודא שסביבת העבודה בביתו בטוחה. היה עליו ליידע את התובעת כי התקנת הרצפה לא הסתיימה והעמידה עליה מסוכנת, אם בעל פה ואם באמצעות גידור המקום או הצבת שילוט מתאים.
משלא עשה זאת – הנתבע התרשל ועליו לפצות את התובעת 67,400 שקל על נזקיה, בהם כאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות רפואיות. כמו כן יישא הנתבע בשכר טרחה בשיעור 20% מהפיצוי בתוספת מע"מ.
ואולם, מאחר שקבלן השיפוצים לא הגיש כתב הגנה להודעת הצד השלישי ששלח נגדו הנתבע, השופט קיבל את הודעת הנתבע וקבע כי הקבלן יחזיר לנתבע את מלוא הפיצוי שנפסק נגדו.
* עו"ד טל זהבי עוסק בדיני נזיקין, תאונות עבודה ותאונות דרכים
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.