הסכם השכירות הסתיים ב-2015. בעלת הדירה ביקשה לממש את הערבות לכיסוי חובות דמי שכירות והנזקים שנגרמו לה אך הערב טען שערבותו פקעה בתום תקופת האופציה. בית המשפט: הערבות תקפה עד הפינוי.
גבר ששכר דירה סירב להתפנות אחרי תום החוזה ב-2015 והפסיק לשלם דמי שכירות. בית משפט השלום בתל-אביב אישר לאחרונה לבעלת דירה לנהל הליכי גבייה בהוצאה לפועל נגד הערב שלו. השופט דניאל הורוביץ דחה את טענת הערב כי הערבות פקעה כשהסתיימה תקופת האופציה בהסכם. נקבע כי הערבות נועדה להבטיח שהשוכר יקיים את התחייבויותיו, ובכללן פינוי הדירה. על כן, כל עוד לא התפנה רשאית בעלת הדירה לגבות את החובות שצבר השוכר באמצעות הערבות.
ההסכם בין השוכר לבין בעלת הדירה קבע כי תקופת השכירות תחל ביולי 2013 ותסתיים ביולי 2015 כולל תקופת אופציה. להסכם זה צורפו שני שטרי ערבות על סך 50 אלף שקל כל אחד עליהם חתם חברו של השוכר.
ב-2017 – כשנה וחצי לאחר שתקופת האופציה הסתיימה והשוכר לא התפנה מהדירה והפסיק לשלם דמי שכירות – ניתן לבעלת הדירה פסק דין המורה על פינוי הדירה. בהמשך פתחה בעלת הדירה תיק הוצאה לפועל נגד השוכר והערב וביקשה לממש את שטר הערבות הראשון לכיסוי החובות שצבר השוכר. במסגרת זו הגיעו הצדדים להסכם פשרה שלפיה השוכר ישלם לבעלת הדירה 55 אלף שקל ב-5 תשלומים.
אלא שגם לאחר מכן השוכר סירב להתפנות ולא שילם דמי שכירות, מיסים וחשבונות. בעקבות זאת ביקשה בעלת הדירה לממש גם את שטר הערבות שני בהוצאה לפועל. בהתנגדות שהגיש הערב הוא טען כי ערבותו פקעה יחד עם הסכם השכירות שהסתיים כאמור ביולי 2015, והמחלוקת הובאה להכרעת בית המשפט.
בעלת הדירה טענה כי הערבות שרירה וקיימת כל עוד השוכר ממשיך לגור בדירה וחייב לה שכר דירה והוצאות עבור חשבונות.
מושתק מלהעלות טענה כזו
השופט דניאל הורוביץ דחה את טענת הערב לפקיעת הערבות. הטעם הראשון היה העובדה שהוא לא העלה את הטענה הזו במסגרת תיק ההוצאה לפועל הראשון, שאף הוא נפתח אחרי שתקופת השכירות הסתיימה. "הנתבע לא הגיש התנגדות בתיק הראשון ואף שילם בעצמו את התשלום עפ"י הסכם הפשרה. על כן הוא מושתק מלטעון שערבותו פקעה", נכתב.
הטעם הנוסף הוא כי הערבות לפי הסכם השכירות היא להבטחת תשלום דמי השכירות ופינוי הנכס במועד. "על כן, כל עוד לא פונה הנכס, עומדת ערבותו של הנתבע בעינה", נכתב.
מאחר שהחוב שהתגבש עולה על סכום הערבות, השופט אישר לבעלת הדירה לגבות את מלוא שטר הערבות בהוצאה לפועל, ולצרף לתיק גם את הוצאות המשפט בגין ההליך הנוכחי בסך 4,500 שקל.
בתוך כך השופט דחה דרישת קיזוז שהעלה הערב בטענה לליקויים בשווי של כ-38 אלף שקל בדירה. נקבע כי הערב לא הוכיח שהוא או השוכר הוציאו כספים כלשהם לתיקון הליקויים. מעבר לכך, חוות דעת שמאית שהגיש כדי להוכיח את הליקויים נערכה ב-2018 – 3 שנים אחרי שהשוכר היה אמור לפנות את הדירה. הערב, הבהיר השופט, לא יכול להעלות כל טענה לגבי ליקויים שנוצרו הרבה אחרי שתקופת השכירות הסתיימה.
- ב"כ בעלת הדירה (התובעת): לא צוין
- ב"כ הערב (הנתבע): עו"ד הוצאה לפועל אלברט בן-פורת
עו"ד אייזיק סטולוב
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.