בעלת דירה בירושלים, שגילתה שהשוכרים השאירו אחריהם רפש, זוהמה ומכת מקקים, הגישה נגדם תביעה וזכתה בפיצוי של כ-30 אלף שקל.
לאחר שהשוכרים, זוג וילדיהם, פינו את הדירה הירושלמית ביולי 2013, נדהמה בעלת הדירה למראה הזוהמה וההרס שהותירו אחריהם: כתמי שמן ודם בחדרים, דלתות שבורות ושיש סדוק, תריסים מקושקשים בצבעים, תיקנים וגינה הרוסה.
לייעוץ בענייני מקרקעין:
פנה ל-עו"ד דיני מקרקעין
אפילו המנקה שהוזמנה לדירה כדי להכין אותה עבור השוכרת החדשה, נבהלה וביטלה את העבודה, כך שבעלת הדירה נאלצה להזמין חברת ניקיון מקצועית וביצעה בה הדברה. ואולם, כשהשוכרת החדשה נכנסה לדירה היא גילתה עשרות מקקים מתים וחיים.
רק אחרי שתי הדברות נוספות חוסלה מתקפת התיקנים מסוג "גרמני", הנפוץ במטבחי מסעדות ובתי מלון. תגלית שאיששה את חשדה של בעלת הדירה כי השוכרים הפעילו בדירתם קייטרינג באופן לא חוקי.
הסיפור לא נגמר בכך, שכן זמן מה לאחר מכן התברר לה כי השוכרים צברו חובות לוועד בית, לחברת החשמל, לחברת הגז ולעירייה. בעקבות חוב לחברת המים, אף הוטל עיקול על חשבונם של בעלת הדירה ובעלה.
בתביעה שהגישה באוקטובר 2013 לבית משפט השלום בירושלים ביקשה בעלת הדירה לחייב את השוכרים לשלם עבור ההוצאות שנגרמו לה בשל תיקון הליקויים, תשלום החובות ופיצוי השוכרת. בסך הכל היא תבעה 45,646 שקלים הכוללים גם פיצוי על עגמת הנפש ובזבוז הזמן שנגרמו לה ולבעלה.
השוכרים הכחישו שהפעילו קייטרינג בדירה. הם טענו בין השאר, כי הדירה לא נמסרה להם במצב תקין והליקויים היו קיימים בה עוד לפני כן, וכי גם הם סבלו ממכת מקקים קשה, בשל פעילותן של מאפיה ופיצריה מתחתיה. לטענתם, הם ביקשו מבעלה של התובעת לטפל בכך אך לא נענו. עוד טענו, כי הבעל שבר את מיטת בנם ושנגרמה להם עוגמת נפש, שעליה דרשו 50 אלף שקל.
בעלת הדירה השיבה כי לאורך כל תקופת השכירות השוכרים לא התלוננו על דבר, למעט שני ליקויים שצוינו במפורש בחוזה השכירות ותוקנו על-ידה. היא הוסיפה כי היא עצמה גרה בדירה במשך 14 שנים ומעולם לא הייתה בה מכת מקקים.
הפרת חוזה שכירות
הרשמת הבכירה סיגל אלבו העדיפה את גרסת התובעת לנוכח תצלומים שהוצגו לה ולמשמע עדויות בעלה, השוכרת החלופית והמדביר, שהסכימו כולם כי הדירה הייתה מטונפת לחלוטין.
הרשמת ציינה כי היא לא מאמינה לטענות השוכרים כי הליקויים היו קיימים, שכן בחוזה השכירות הם הצהירו על שני ליקויים בלבד, וסביר להניח, שאם היו ליקויים נוספים, גם הם היו מצוינים בו.
הרשמת הבכירה קיבלה את הטענה שלא הייתה בדירה מכת תיקנים לפני שהשוכרים השתקעו בה ושלא המאפיה והפיצריה הן המקור לנגע, אלא הזוהמה בה חיו בתקופת השכירות.
הטענות הנגדיות של השוכרים נדחו לחלוטין. הרשמת קבעה שהשוכרים הפרו את הסכם השכירות וחייבה אותם להחזיר לתובעת את הכספים שהוציאה בשל מעלליהם ולפצות אותה גם על עגמת הנפש ובזבוז הזמן.
הרשמת העמידה את סכום הפיצוי על 28,147 שקלים בתוספת הוצאות משפט של 1,392 שקלים ושכ"ט עו"ד של 7,500 שקל.
פסק הדין מדגיש את החשיבות בניסוח הסכם שכירות שיגן על הנכס של המשכירים ויאפשר כיסוי הוצאות התיקונים מבלי להזדקק להליך משפטי ארוך ומסורבל. כמו כן, יש לוודא, כי במהלך תקופת השכירות יירשמו החשבונות לרשויות (מים, ארנונה, גז וחשמל) על שם השוכרים, דבר שימנע "רדיפת" הרשויות אחר הבעלים בגין חובותיהם.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד הדר פינק טבת עוסקת בדיני מקרקעין.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.