שוכרי דירה בירושלים מצאו את עצמם עם חשבונות של אלפי שקלים בשל תקלה בצנרת הבניין. בעלי הדירה ניסו להתנער מהאחריות וכך גם ועד הבית, אולם ביהמ"ש חייב את שניהם בפיצוי, גם בגין עוגמת הנפש.
שלושת השוכרים חתמו על הסכם שכירות ב-2009 וכעבור שנה האריכו אותו בשנתיים נוספות, זאת כמובן מבלי לדעת מה מצפה להם – חשבונות מים על סך אלפי שקלים מדי חודש.
בתביעה שהגישו נגד בעלי הדירה בביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים, הם טענו שהחשבונות הגבוהים נבעו מנזילה בצנרת הבניין ש"נפלה" על החשבון שלהם. הם טענו בין היתר כי בהתאם להסכם השכירות, בעלי הדירה – הנתבעים – היו צריכים לתקן את הבעיה אך לא עשו זאת.
בנוסף הם טענו כי לא בוצעה "הפרדת מדידה" בין הצינור הראשי לבין הצריכה בדירה, כך שהם נאלצו לצרוך מים ישירות מן הצינור הראשי – תקלה שתוקנה רק לאחר שכבר עזבו.
בסיכומו של דבר, התובעים טענו כי לאורך מספר חודשים של ניסיונות לטפל בבעיה מול בעלי הדירה ועד הבית ותאגיד המים (חברת הגיחון) הם נאלצו לשלם סך כולל של 27,378 שקל – כ-25,000 שקל יותר ממה שהיו צריכים לשלם בפועל.
בעלי הדירה הגישו הודעות צד שלישי נגד ועד הבית וכן נגד חברת הגיחון. טענתם המרכזית הייתה כי האחריות לטיפול בנזילה רובצת לפתחו של הוועד, האחראי לתחזוקת הצינור הראשי. לטענתם, נציג הוועד סירב לתת מענה לתובעים ובכך אף גרם להגדלת הנזק חודש אחר חודש.
נגד חברת הגיחון נטען בין היתר כי בתקופה הרלוונטית שיעורי החיובים לא חולקו בצורה סבירה בין הדירות, באופן שבו התובעים נדרשו לשלם כ-40% מכלל צריכת המים של הבניין.
מחדל ארוך שנים
הרשם הבכיר ניר נחשון דחה את ההודעה נגד חברת הגיחון, לאחר שלא השתכנע כי נפלה תקלה כלשהי במונים או בשיטת קריאת החיובים של החברה.
לאחר מכן, לאורך כל דבריו נשזרה ביקורת חריפה, גם על הנתבעים וגם על התנהלות ועד הבית.
השופט העיר כי הנתבעים או הוועד לא הציגו ראיה כלשהי לכך שביצעו פעולות לשם תיקון הדליפה בצינור הראשי בתקופה שבה התובעים התלוננו, מלבד טענה סתמית שלפיה בעלי מקצוע שהוזמנו למקום נותרו אובדי עצות.
"אין לקבל התנערות שכזו מאחריות מצד נציגות הבית המשותף ואין לקבל מצב בו התובעים ייפגעו באופן המתואר כתוצאה ממחדלו ארוך השנים של ועד הבית – מחדל אשר גרם מניה וביה להגדלת הנזק כלפי התובעים", הבהיר.
יתרה מכך, השופט הזכיר כי הנתבעים אף כשלו במתן מענה לתובעים, כך שלתובעים לא נותרה ברירה אלא לפנות בעצמם לתאגיד המים לשם ביצוע הפרדת המדידה.
בסיכומו של דבר, השופט חִייב את הנתבעים לשלם לתובעים הסך של 25,342 שקל בגין הנזק הישיר, בתוספת הוצאות משפט בסך 1,500 שקל, וכן 500 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה להם.
עם זאת, לנוכח מחדלו של ועד הבית, המחויב לתחזק ולנהל את הרכוש המשותף באופן תקין, השופט חילק את האחריות כך שהנתבעים חויבו ב-30% מסכום הפיצוי לתובעים, ואילו הוועד ב-70%.
בהקשר זה השופט ציין כי ועד הבית מחויב לתקן נזקים ותקלות, גם אם מדובר בתיקונים מורכבים.
עו"ד עובדיה סלמה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.