קופת חולים לאומית ביקשה לדחות את תביעת הרשלנות הרפואית שהגישו נגדה הורים לילדה שנולדה ב-2006 עם מחלה גנטית קשה. ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבע: הנזק התגלה במועד מאוחר יותר, כך שההורים לא איחרו את המועד.
הילדה נולדה בנובמבר 2006. כבר במהלך ההריון אובחן אצל העוברית ממצא של "רגל קלוטה" (club foot), מום אורתופדי יחסית נפוץ – עיוות מסוים בכפות הגליים, שיכול להיווצר כממצא בודד ויכול להעיד על תסמינים אחרים.
לייעוץ בתחום רשלנות רפואית:
עורך דין רשלנות רפואית
לאחר הלידה, הילדה נותחה וגובסה למשך כשישה חודשים. רק בשלב הרבה יותר מאוחר, התגלה למרבה הצער, כי הילדה סובלת ממחלה נוירו-גנטית, שגורמת לפיגור שכלי ולבעיות מוטוריות קשות.
באוגוסט 2014 הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית נגד קופ"ח לאומית בביהמ"ש המחוזי בחיפה. לאחרונה, נדונה בהחלטת ביניים השאלה האם התביעה התיישנה או שמא הוגשה בזמן.
ההורים טענו כי בחודשים הראשונים שאחרי הלידה, לא עלה חשד כי הממצא ברגל מלמד על אפשרות של חולי כחלק ממחלה גנטית, והנחת העבודה של הרופאים הייתה שמדובר בממצא בודד.
הם המשיכו וסיפרו שהנזק התגלה להם רק בבדיקת MRI שבוצעה בפברואר 2008 – יותר משנה אחרי הלידה. לכן, טענו ההורים כי תקופת ההתיישנות מסתיימת 10 שנים מיום הלידה, כלומר בנובמבר 2016.
קופ"ח לאומית טענה כי התביעה התיישנה. לשיטתה, הנזק, או לפחות חלקו, היה ידוע כבר בעת הלידה, ולכן תקופת ההתיישנות צריכה להיות בת 7 שנים מיום הלידה, ולא מעבר לכך.
מומחה לגנטיקה קבע שהילדה בריאה
השופט חננאל שרעבי הסביר כי על מנת לקבוע מתי מתחילה ספירת ההתיישנות, יש לבחון מתי לראשונה ידעו ההורים או צריכים היו לדעת, כי ממצא הרגל הקלוטה מלמד על תסמונת גנטית, ואינו בגדר "ממצא בודד", שכן עצם הלידה עם "רגל קלוטה" אינו מלמד בהכרח על קיומה של עילת תביעה בגין "הולדה בעוולה".
במישור הסובייקטיבי, לאחר שניתח את העדויות, השופט התרשם כי התובעים הבינו שהרגל הקלוטה מלמדת על תסמונת גנטית רחבה יותר רק עם קבלת תוצאות ה-MRI.
מכאן עבר השופט למישור האובייקטיבי – האם היו צריכים לדעת קודם. הרופאים לא הפנו אותם לבדיקה נוירולוגית מקיפה מיד לאחר הלידה בעקבות הממצא ברגל, ציין השופט. יתרה מכך, אפילו שישה חודשים לאחר מכן, כשהתובעים התלוננו על איחור התפתחותי, מומחה לייעוץ גנטי סבר שמדובר בילדה בריאה, למעט הממצא ברגל.
אם המומחה לא סבר שהממצא מלמד על תסמונת גנטית, למה שההורים יחשבו אחרת? תמה השופט.
השופט קבע כי ברמה האובייקטיבית, החשד הראשוני לכך שמדובר בתסמונת גנטית עלה לאחר בדיקת רופא משפחה שדיבר על כך. "רק ממועד זה לטעמי התגלה נזק שאדם סביר היה מגיש תובענה בגינו בעילה של 'הולדה בעוולה'", כתב השופט.
בשונה מהתובעים, השופט סבר שאת ההתיישנות יש להתחיל לספור החל מפגישה זו, ולא מיום תוצאות בדיקת ה-MRI. על כל פנים, גם לפי גישת השופט, התוצאה הייתה שהתביעה הוגשה בתוך פרק הזמן המותר.
בסיכומו של דבר, השופט דחה את טענת ההתיישנות של קופ"ח לאומית, ואף חייב אותה בהוצאות בסך 7,500 שקל. השופט הקציב לה 20 יום להודיע האם היא מעוניינת להגיש חוות רפואית מטעמה.
טענת התיישנות בתביעות רשלנות רפואית עולה פעמים רבות על ידי נתבעים שמנסים לחמוק מחבותם לתשלום פיצויים. חשוב לזכור שמדובר בטענה פרוצדוראלית ויש לא מעט כלים להתמודד איתה. לא בכל מקרה תביעה מתיישנת תוך 7 שנים וחשוב לבחון כל מקרה לגופו.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עורכת דין תמר גמליאל עוסקת ברשלנות רפואית
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.