ביהמ"ש המחוזי בלוד מתח באחרונה ביקורת חריפה על הבנק הבינלאומי הראשון, שלא גילה מדוע סירב לפתוח חשבון בנק לנותן שירותי מטבע. השופטת: הליך משפטי מתנהל "לאור יום" ולא בסתר.
התביעה הוגשה לאחר שהאיש ביקש לפתוח חשבון בסניף הבנק בפתח תקווה, וסורב.
התובע טען כי הבנק השיב לו רק כעבור מספר חודשים, וגם אז ללא נימוקים כלשהם. לאחר מכן, גם בנק ישראל הודיע לו שאין בכוותנו להתערב בהחלטת הבנק.
לשיטת התובע, מקום שבו לא הוצג כל נימוק או סיבה סבירה לדחיית בקשתו לפתוח חשבון בנק, יש לראות בבנק כמי שפועל בניגוד להוראות הדין, ולחייבו לפתוח את החשבון.
מנגד, הבנק טען כי "קיימת גם קיימת" עילה סבירה לסירובו לפתוח חשבון, אולם מדובר במידע חסוי. לשיטת הבנק, הוא אינו מחויב בגילוי המידע או סיבת הסירוב, והעובדה כי בנק ישראל מצא שלא להתערב בהחלטתו מדברת בעד עצמה.
בתוך כך הבנק הוסיף וטען שהוא מוכן להציג את המידע בפני בית המשפט, בתנאי שהוא יישאר חסוי ולא יועבר לתובע.
"מערכות משפט חשוכות"
השופטת הלית סילש ביקרה בחריפות את התנהלות הבנק וקבעה כי "מקום בו הבנק אינו מציג את הטעמים, הראיות או הנתונים המשמשים בסיס להחלטתו שלא להיעתר לבקשת התובע לפתיחת חשבון בנק, לא ניתן להורות כי מדובר בהחלטה סבירה".
בעיקרו של דבר, השופטת הסבירה כי לבית המשפט יש שיקול דעת לבדוק האם החלטת הבנק סבירה או לא. אם נקבע כי לבנק אין חובה לגלות את הטעמים להחלטתו, המשמעות תהיה ביטול שיקול דעתו של בית המשפט, שהרי לא יהיו לו כלים לבחון האם מדובר בהחלטה מושכלת או לא.
השופטת המשיכה וציינה כי בית המשפט אינו "חותמת גומי" לפעילותו של גורם כלשהו, כולל בנק.
השופטת אף דחתה את טענת הבנק בדבר נכונותו לחשוף את המידע רק בפני בית המשפט, והבהירה כי בית המשפט אינו מנהל הליכים בסתר מול צד אחד. הדבר קורה לעתים בסוגיות הנוגעות לביטחון המדינה, אולם מדובר בחריג, ושאינו מצוין בחוק הבנקאות.
בהמשך פסק הדין נכתב כי "פומביות הדיון, והשוויון בין המתדיינים הוא בבסיס נשמתו של ההליך המשפטי. בקביעה על פיה יכול בית המשפט לעיין בראייה, שאינה בידיעת הצד שכנגד, או בהפרת האיזון בין זכויות המתדיינים יש כדי לרוקן מתוכן את מטרת ההליך המשפטי, וכדי להציב את המערכת כולה לצד מערכות משפט חשוכות".
בתוך כך השופטת הסבירה כי אפשר שהבנק צדק בהחלטתו ואפשר שהחלטתו מבוססת על טעות, אולם הדרך היחידה לבחון זאת היא "אור היום של ההליך המשפטי", כלשונה.
בסיכומו של דבר, השופטת הורתה לבנק להודיע תוך 30 יום האם הוא מבקש לגלות את המידע שבבסיס החלטתה לסרב לפתוח חשבון בנק לתובע. אם המידע לא יוצג, ייראו את הבנק כמי שלא הוכיח כי החלטתו לסרב לפתוח את החשבון הייתה סבירה, ובנסיבות אלו יפתח הבנק את החשבון.
עוד נקבע כי הבנק ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 25,000 שקל.
עוד יניב גיל
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.