האישה ביקשה לפסול את הצוואה בטענה שבעלה היה בדיכאון עמוק ולא הבין מה הוא עושה אבל השופטת התרשמה שידע בדיוק מה הוא רוצה
גבר בן 55 התאבד והשאיר לבתו את רוב כספו ורכושו, לאחותו ולגרושתו 350 אלף שקלים כל אחת ואילו לאשתו השנייה רק 100 אלף שקלים. בית המשפט למשפחה בתל-אביב דחה לאחרונה את ההתנגדות שהגישה האישה לצוואה בטענה שבעלה לא היה כשיר ואחותו ניצלה את מצבו הנפשי הקשה כדי שיערוך צוואה לשביעות רצונה. השופטת ענת הלר-כריש לא התרשמה שהדיכאון ממנו סבל שלל מהמנוח את הרצון החופשי או שהאחות הייתה מעורבת בצוואה או אחראית להשפעה לא הוגנת שמצדיקה לפסול אותה.
המנוח שם קץ לחייו בסוף 2018. חצי שנה לפני כן הוא ערך צוואה מפורטת אצל עורכת דין במסגרתה מינה את אחותו להיות מנהלת עיזבון ולדאוג לחלוקת הרכוש בהתאם להוראותיו.
בין היתר הוא הורה להקצות לבתו בת ה-20 קצבה עד גיל 25, לרכוש לה דירה ולהעביר לה את יתרת כספו כשתגיע לגיל 40. בנוסף, הוא ציווה לגרושתו 350 אלף שקלים כהוקרה על כך שגידלה את בתם למופת ולאחותו סכום זהה. לאשתו השנייה הוא ציווה 100 אלף שקלים ואת הרכב שלו.
בצוואה ובמכתב נלווה שהותיר אחריו הוא ביקש מאשתו לכבד את רצונו והסביר לה שלאורך כל השנים דאג לכל מחסורה, עזר למשפחתה וסייע לה לרכוש בית בחו"ל. למרות זאת, לאחר שאחותו ביקשה לקיים את הצוואה הגישה אשתו התנגדות בטענה שגיסתה ניצלה את מצבו הנפשי הקשה של בעלה, השפיעה עליו באופן בלתי הוגן לערוך את הצוואה והייתה הרוח החיה מאחוריה.
האחות הכחישה את הטענות הקשות נגדה וטענה כי אחיה ערך את הצוואה לאחר מחשבה ואף הסביר את עצמו במכתב. לדבריה, היא לא ידעה על הצוואה אלא בדיעבד ואין לה שום קשר למה שנכתב בה.
לא היה לה אינטרס
פסיכיאטר שמינתה השופטת ענת הלר-כריש לבקשת האישה מצא כי למרות הדיכאון ממנו סבל המנוח מצבו הקוגניטיבי היה תקין והוא היה כשיר לערוך צוואה.
השופטת קבעה כי האישה לא הצליחה לסתור את חוות הדעת ומכל מקום, ראיות נוספות שכנעו אותה כי המנוח היה צלול בדעתו והצוואה מבטאת את רצונו.
בין היתר הפנתה השופטת לעדותה של עורכת הדין שסיפרה כי המנוח יצר איתה קשר באופן עצמאי והגיע למשרדה לבד לשתי פגישות ארוכות שמהן התרשמה שהיה כשיר לחלוטין.
השופטת אף לא שוכנעה כי הצוואה נחתמה עקב השפעה לא הוגנת. היא ציינה כי האישה לא הסבירה מה האחות עשתה וכיצד השפיעה על המנוח, היא גם לא הוכיחה שמצבו הנפשי של בעלה היה עד כדי כך מדורדר שהוא היה כר נוח להשפעה. מעבר לזה אחותו לא גרה איתו אלא אשתו, כך שהיא לא בודדה אותו או גרמה לו לתלות כלשהי.
השופטת הוסיפה כי אמנם המנוח נעזר באחותו בטיפול בעניינים ביורקרטיים שונים, אבל כל מה שעשתה הייתה כדי להוציא את רצונו לפועל – לא את רצונה. גם נסיבות עריכת הצוואה, קבעה השופטת, לא מעידות על מעורבות שלה.
לבסוף, השופטת הדגישה כי האחות היא לא היורשת היחידה וגם לא העיקרית לפי הצוואה, מה שמחליש מאוד את הטענה שהיה לה אינטרס כלשהו להשפיע על תוכנה.
לפיכך השופטת דחתה את ההתנגדות והוציאה צו לקיום הצוואה. האישה חויבה בהוצאות של 50,000 שקלים.
- ב"כ האחות (התובעת): עורך דין יהונתן קניר
- ב"כ האישה: עורך דין צוואות אורי זמברג, עו"ד נעמה זמברג
עו"ד גיא אבידן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.