אלמנה תקבל קצבת שאירים מהפנסיה של בעלה אף שהתגוררו בנפרד

קרן הפנסיה טענה שהיא לא זכאית לקצבה משום שהתקנון שלה מחייב מגורים משותפים של בני הזוג במשך לפחות שנה רצופה עד ליום פטירת המבוטח. השופטת שוכנעה שהם גרו בנפרד בשל אילוצים רפואיים וקיבלה את התביעה

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של אלמנה וקבע שהיא זכאית לקצבת השאירים של בעלה המנוח למרות שלא התגוררה עמו באותו הבית. השופטת דגית ויסמן התרשמה שבני הזוג נאלצו להתגורר בדירות נפרדות עקב מצבו הרפואי של הבעל שנזקק למטפל צמוד, ושלמעשה למרות זאת הם היו בני זוג לכל דבר ועניין.

בעלה של התובעת היה פנסיונר שבוטח ב"מבטחים -מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ" וקיבל ממנה קצבת פנסיה החל משנת 2009 ועד שנפטר במאי 2019.

לאחר מותו, אלמנתו ביקשה לקבל מקרן הפנסיה קצבת שאירים, אך בקשתה נדחתה והיא נאלצה להגיש את התביעה בבית הדין לעבודה בתל אביב.

מבטחים טענה להגנתה שבני הזוג לא חיו תחת קורת גג אחת בשנה האחרונה שלפני מותו, כנדרש לפי התקנון שלה על מנת שהתובעת להיות זכאית לקצבת השאירים שלו. לטענתה, למרות שבני הזוג היו נשואים, היו להם כתובות נפרדות במשרד הפנים ולא הוצגו בפניה ראיות אובייקטיבית שמעידות כי היה צורך רפואי במגורים בנפרד.

האלמנה אישרה שהם חיו בנפרד, הבעל בדירה המשותפת שלהם שרשומה על שמם בטאבו והיא בדירת בנה במרחק 10 דקות משום, אולם הסבירה כי הסיבה לכך היא שבעלה נזקק למטפל צמוד עקב מצבו הרפואי והדירה שלהם הייתה קטנה מידי ולכן היא נאלצה לעבור משם.

חיים משותפים

השופטת ויסמן קיבלה את התביעה. היא הסבירה שלפי החוק, קרן הפנסיה חייבת לפעול לפי התקנון שלה, שבמקרה זה אכן כולל דרישה למגורים משותפים של בני הזוג באותו בית בשנה האחרונה שלפני הפטירה.

ואולם, בפסיקה ישנה הרחבה של הגדרת "מגורים משותפים" לשם קביעת זכאות לקצבת שאירים. כך, כבר נקבע שיש משמעות לגילם של בני הזוג ומצבם הבריאותי, ולכך שלעיתים הרעה במצב הבריאותי של אחד מהם יוצרת מצב בו השני נאלץ לעזוב את הדירה המשותפת.

כמו כן, התובעת הציגה ראיות שמעידות על כך שהם אומנם חיו בנפרד, אך כן היו בני זוג. כך בין היתר היא צירפה אישור ניהול חשבון בנק משותף, נסח טאבו שלפיו שניהם רשומים כבעלים של הדירה המשותפת, ומסמכים שמראים כי היא הייתה חברה בוועד הבית בבניין בו הייתה הדירה המשותפת. כמו כן צירפה התובעת אישור בדבר זכאות לקצבת שארים מביטוח לאומי בשל פטירת בעלה - מה שתומך בטענתה שיש לראות בה שאירתו.

בנוסף ציינה השופטת כי עדויותיהם של ילדיה ושל המטפל של בעלה תמכו בגרסת התובעת. המטפל העיד כי מי ששילם את משכורתו הייתה התובעת, ושהיא הייתה מגיעה לדירה המשותפת כל יום ומביאה מצרכים. השופטת ציינה שמדובר בעדויות כנות שמתיישבות עם ניסיון החיים.

היא שוכנעה שהמגורים בנפרד נבעו מאילוץ בשל מצבו הרפואי של המנוח וציינה שאומנם הראיות האובייקטיביות דלות, אך הוכח שהפירוד היה טכני ולא מדובר בפירוק של חיי הנישואים.

התובעת הוכרה כאלמנתו של המנוח והנתבעת חויבה בהוצאותיה בסך 4,000 שקל.

• התובעת לא הייתה מיוצגת
• ב"כ הנתבע: עו"ד יובל בן טוב

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.