אדם לקה באירוע מוחי, שקע בתרדמת ומת כעבור למעלה מ-10 שנים. הוריו ביקשו לרשת אותו אך אלמנתו, שבינתיים החלה זוגיות חדשה, התנגדה בטענה שמגיע לה חצי מהעיזבון. התנגדותה נדחתה
ב-2017 מת אדם לאחר שלא היה בהכרה שנים ארוכות. הוריו הגישו בקשה לצו ירושה שיקבע שהם היורשים היחידים. אלמנתו, שחיה מאז 2007 עם בן זוג אחר, התנגדה וטענה שגם היא זכאית לרשת אותו. השופט יחזקאל אליהו דחה לאחרונה את ההתנגדות לאחר שאימץ פרשנות מהותית למונח ״בן זוג״ שבחוק הירושה.
המנוח לקה בדום לב ובאירוע מוחי בשנת 2005. הוא שקע בתרדמת ונפטר לאחר יותר מ-12 שנה. במועד פטירתו הוא היה עדיין נשוי פורמאלית לאשתו, ממנה לא היו לו ילדים.
בפברואר 2018 הגישה אמו של המנוח בקשה לצו ירושה וציינה כי נישואיו פקעו ולא הייתה לו במותו בת זוג. לפיכך, היא עתרה לכך שלפי הצו היא ובעלה, כהוריו של המנוח, יירשו את מלוא עזבונו.
אשתו של האיש הגישה התנגדות. היא טענה כי האם ״יודעת היטב״ שהיא הייתה אשתו של המנוח מזה 25 שנה וכי היא אלמנתו, וטענתה כי נישואיהם ״פקעו״ שקרית. לדבריה, מדובר בניסיון מכוון וחסר תום לב לנשל אותה מזכויות הירושה שלה כאלמנה.
אמו של המנוח השיבה כי ב-2004 גילה בנה שאשתו התחילה זוגיות עם גבר אחר וזה המועד בו נישואיהם פקעו. לטענתה, העובדה שהמנוח והמתנגדת היו נשואים היא פורמאלית בלבד, שכן כוונתו הייתה להתגרש ממנה.
האם הדגישה כי המתנגדת לא ראתה כל פסול בכך שהיא חיה עם בן זוג אחר ואף הביאה עמו לעולם ילד בשנת 2008.
זוגיות על הנייר
השופט יחזקאל אליהו מבית המשפט למשפחה בתל אביב הבהיר כי סקירת הפסיקה בשאלת פרשנות המונח ״בן זוג״ לצרכי חוק הירושה מלמדת כי הדעות נחלקו לשתי גישות. האחת, גישה פורמאלית לפיה כאשר לא סודר גט יש לראות בצדדים כבני זוג נשואים לפי חוק הירושה. הגישה השנייה היא הגישה המהותית ולפיה יש לבחון את מערכת היחסים בפועל של בני הזוג וטיבה.
בפועל, בתי המשפט נוקטים בגישה מעורבת המשלבת בין שתי הגישות וגם בפסקי הדין שנקטו בגישה היותר פורמאלית ניהלו השופטים דיון ענייני וארוך במהות היחסים בין בני הזוג.
השופט הבהיר כי לשיטתו, הגישה הפורמאלית אינה מתיישבת עם ערכי יסוד בדיני המשפחה ועם עקרונות של תום לב. ״סוגיית היותו של אדם 'בן זוג' של אחר וסיפור חיים המשותף של בני הזוג, אינו מתחילה ונגמרת בתעודה/'נייר' בין תעודת נישואין או גירושין״, כתב.
הוא הוסיף כי ההתפתחות בתפיסה החברתית והקדמה מביאים לכך שלא ניתן להכיר במצב עובדתי בו בן זוג שפנה באופן ברור ומפורש לקיומה של זוגיות חדשה יוסיף וייחשב בן זוג.
תצהיר האישה מעיד באופן ברור וחד משמעי כי במות המנוח היא לא הייתה בת זוגו וקיימה קשר זוגי ותא משפחתי עם אדם אחר. בכך היא הפקיעה את הזכות הנלווית לקשר הנישואין, הזכות לרשת את המנוח.
עוד כתב השופט כי כאלמנה, היא קיבלה הטבות כספיות מפליגות ממקום עבודתו של המנוח, וזה ככל הנראה מסביר את סירובה להתגרש. בנסיבות אלה עתירתה לרשת את המנוח מהווה חוסר תום לב של ממש.
האלמנה חויבה בהוצאות בסך 25,000 שקל.
- ב״כ ההורים: עו"ד ריקי פרידמן, עו"ד סיגל פלד
- ב״כ האלמנה: עו"ד שמואל אוסלנדר, עו״ד יעל רוקח
עו״ד שירי מלכה
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.