ביהמ"ש קיבל את בקשת הגרושה למתן צו פתיחת הליכים, לאחר שניסיונותיה הממושכים לגביית החוב שהצטבר לסכום של 1.2 מיליון שקל כשלו
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל לאחרונה בקשת אישה למתן צו פתיחת הליכים נגד בעלה לשעבר, שעניינה חוב מזונות ענק שטרם שולם לה. האישה טענה שחוב המזונות שנפסק לה עוד בשנות התשעים – כחלק מהסכם הגירושים בין הצדדים – טרם נפרע, וכי שוויו העדכני עומד כיום על למעלה ממיליון שקל. השופט אילן בן דור קבע שאף שלא מדובר בחוב בר הפטר ישנה הצדקה לפתוח בהליכי חדלות פירעון על מנת להעניק למבקשת את "ארגז הכלים המיוחדים" שהם כוללים ובכך לסייע לה אחת ולתמיד בגביית המזונות.
תחילת הפרשה בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת. בתקופה זו ניהלו המבקשת והחייב הליכי גירושים כאשר בסופו של יום בית המשפט אישר הסכם גירושים שחייב את הגרוש לשלם מזונות למבקשת. לטענת המבקשת במשך כל השנים שעברו מאז אושר הסכם הגירושים היא ניסתה לגבות את המזונות בדרכים המקובלות, אך ניסיונותיה כשלו.
לדבריה הליכי הגבייה בהוצאה לפועל לא הניבו את התוצאה המיוחלת, ואף נתקלו בהתנגדות אלימה מצד החייב. בין היתר טענה המבקשת כי החייב היכה את אחיה, שניסה לעזור לה בהליכי הגבייה. היא תיארה את החייב כ"אדם מתוחכם וערמומי שפועל למניעת הגבייה".
בינואר השנה הוגשה הבקשה לבית המשפט, כאשר לטענת המבקשת מתקיימים התנאים לפתיחת הליכי חדלות פירעון בנוגע לחוב המזונות, ששיעורו נכון למועד הגשת הבקשה הינו 1,244,000 שקל. בין היתר טענה המבקשת כי בעלה לשעבר מחזיק בנכס מקרקעין שיכול להוות מקור לפירעון החוב.
החייב לעומתה התנגד לפתיחת ההליכים. לטענתו הוא מובטל, חולה ומתפרנס בקושי מקצבת אזרח ותיק. החייב הודה אמנם שמאז 1996 הוא לא משלם מזונות וכי הוא נכנס לכלא "חדשות לבקרים" בגלל העניין, אך לטענתו מדובר בחוב שאינו בר הפטר שלא ניתן לקבל לגביו פתיחת הליכים.
רעבה למזונות
השופט בן דור ציין שאופיו של החוב ככזה שאינו בר הפטר אינו מהווה מחסום מקבלת הבקשה. "אכן, חוב מזונות הנובע מפסק דין כנקודת מוצא אינו בר הפטר", כתב השופט, "אך זאת כדי להבטיח את תשלום המזונות מתוך התחשבות באינטרס הנושה הזכאית למזונות ולא כדי לאפשר ליחיד להמשיך לחמוק ממנו".
בדומה, קבע השופט, עצם העובדה שבמוקד הדיון ניצב חוב מזונות גדול אינה מהווה סוף פסוק עבור המבקשת, שנותרה ברעבונה למזונות וכורעת לבדה תחת העול.
השופט הוסיף שקבלת הבקשה תאפשר למבקשת להשתמש בארגז הכלים המיוחדים שמקנה חוק חדלות פירעון לצורך גביית חובות, המאפשר בין היתר סמכויות חקירה נרחבות לגילוי נכסים שהוברחו ואפשרות לביטול עסקאות שביצע החייב לטובת קופת הנשייה.
השופט כתב שאחת ממטרות החוק היא להביא לשיקום היחיד, אך זו מטרה מרכזית ולא בלעדית. מטרה נוספת שמונה החוק היא השאת שיעור פירעון החוב לנושים, ובמקרה זה למבקשת.
לאור האמור נענה השופט לבקשה והורה על פתיחת הליכים בעניינו של החייב. על רקע הספק שהטיל הממונה על חדלות פירעון לגבי התועלת שתצמח מההליכים, השופט הורה כי לאחר הפעלת הכלים המיוחדים על ידי המבקשת לצורך גביית החוב, יבחנו הנאמן והממונה את התועלת בקיום ההליכים ויביעו דעתם בנוגע להמשך.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד נתנאל אמויאל
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.