בני זוג שהכירו ב-2010 החליטו להביא ילד דרך פונדקאית. בעיצומו של ההליך ולאחר ששילמו כספים רבים האיש התחרט וסירב לאפשר שימוש בזרעו. האישה, שנותרה ללא הילד לו קיוותה, תבעה פיצויים. התביעה התקבלה בחלקה הקטן ונפסקו לה כ-53,000 שקל.
ב-2010 הכירה אישה בת 43 גבר צעיר ממנה בכ-12 שנים והם חיו בזוגיות כשלוש שנים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
האישה רצתה מאוד להביא ילד לעולם. ניסיונות קודמים שלה להביא ילד בטיפולי פוריות נכשלו ולכן היא שכנעה את בן זוגה להיכנס להליך פונדקאות בחו"ל.
ב-2012 הם התקשרו עם סוכנות פונדקאות ובחרו תורמת ביצית. התוכנית הייתה שזרעו של האיש יופרה עם הביצית וזו תושתל ברחמה של פונדקאית. כשנה לאחר מכן זרעו של האיש הושבח, הוקפא והוטס לתאילנד, שם הייתה אמורה להתבצע ההשתלה.
באותה תקופה התערערו היחסים בין הצדדים. זמן קצר לפני ביצוע ההשתלה התקשר הנתבע למנהל הסוכנות והודיע כי הוא חוזר בו מהסכמתו ואינו מעוניין שייעשה שימוש בזרעו. האישה החליטה להמשיך לבדה בתהליך אך למרבה הצער הניסיונות כשלו והיא נותרה ללא ילד.
בתביעת שהגישה ב-2015 טענה האישה כי האיש הפר את התחייבותו להביא עמה ילד. היא הוסיפה כי הסתמכה על הבטחותיו וציפתה כי סוף סוף תהפוך לאם והנתבע "ניפץ את חלומה".
היא דרשה ממנו פיצוי בסך של 450,000 שקל בגין הפרת הסכם הפונדקאות, השבת הכספים שהשקיעה, אובדן הזכות להורות ועגמת הנפש שנגרמה לה.
הנתבע טען מנגד כי לאחר תחילת ההליך התובעת התרחקה ממנו וכל מה שעניין אותה היה לידת הילד. הוא הוסיף כי היא סירבה לכל קשר גופני עמו והוא חי תחת "טרור הפוריות" שלה.
בנסיבות אלה הוא הסיק כי אין עתיד לזוגיות ולכן ביטל את ההליך. הוא הדגיש כי לא היה ביניהם כל הסכם מחייב ועומדת לו הזכות הבסיסית שלא להפוך לאב כנגד רצונו. הוא הוסיף כי שילם על שאיבת הביציות והקפאתן מכיסו במחווה של "אבירות", על מנת שהתובעת תוכל להשתמש בהן כעתיד.
"הסכם רופף"
סגן הנשיא נפתלי שילה מבית המשפט למשפחה בתל אביב התרשם מהעדויות כי הקשר בין הצדדים לא היה הדוק במיוחד. כך למשל, חברתה הטובה של התובעת לא פגשה מעולם את הנתבע והורי הצדדים לא נפגשו.
השופט הבהיר כי הפרת ההתחייבות להיות שותף לטיפולי פוריות השוותה בפסיקה להפרת הבטחת נישואין. בית המשפט העליון קבע כי כשם שלא ניתן לאכוף על אדם שיינשא, לא ניתן לאכוף עליו להפוך להורה. בית המשפט הסביר אז כי הסכם להבאת ילד לעולם אינו חוזה רגיל ומדובר ב"הסכם רופף" שאינו ניתן לאכיפה, אך בנסיבות מסוימות הוא מזכה את הצד שהסתמך על ההבטחה בפיצויים.
לקביעת השופט, הפסקת הליך הפונדקאות על ידי הנתבע גרמה לכך שהכספים ששילמה האישה יחד עמו לביצוע ההליך ירדו לטמיון, והיא זכאית לפיצוי על כך.
עם זאת הוא קבע כי אין מקום לפיצוי על עגמת נפש בנסיבות אלה שכן מערכות יחסים מטבען תלויות בהסכמת הצד השני להישאר בקשר. בנוסף, האיש כבר פיצה את האישה בכך ששילם על שאיבת הביציות והקפאתן.
בסיכומו של דבר השופט פסק כי הנתבע יפצה את התובעת ב-53,781 שקל עבור הכספים שהשקיעה בהליך.
מאחר שהתביעה התקבלה בחלקה הקטן, לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד רועי שעיה
- ב"כ הנתבע: עו"ד רחלי גרינברג
* עורכת דין ליאת לב קליין עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.