אם אתם משכירים דירה, תמיד כדאי לתעד אותה לפני תחילת השכירות, בכדי להיות מוכנים לכל תרחיש, למשל כזה שבו תמצאו את עצמכם עם שוכרים שהורסים אותה ואחר כך טוענים שכך קיבלו את הדירה.
בית משפט השלום בבית שאן קיבל חלקית את דירתם של בעלי דירה בעיר, והורה לזוג ששכר מהם את הדירה לפצות אותם בסכום של 16,000 שקל. השופט אדהם ספדי שוכנע שהשוכרים הותירו אחרים נזקים, דחה את גרסתם שלפיה דווקא הם אלה שסבלו ונאלצו לבצע תיקונים בדירה על חשבונם.
השוכרים (הנתבעים בהליך) חתמו עם התובעים על הסכם שכירות ביוני 2011 למשך שנה. משנה לשנה ההסכם חודש בעל-פה או בכתב, כך שהאחרון שנחתם התייחס לשכירות מיוני 2014 עד יוני 2015. בפועל, הנתבעים המשיכו להתגורר בדירה עד דצמבר 2016, כלומר בסך הכל הם שכרו את הדירה במשך חמש שנים וחצי.
התובעים טענו כי כשהגיעו לקחת את המפתחות חשכו עיניהם, כיוון שגילו שלדירה נגרמו נזקים רבים, ממש "הרס וונזליזם", ובנוסף לכך ציוד שהיה שלהם נעלם.
לטענתם, הנתבעים הותירו את הדירה מלוכלת, עם חורים וקילופים בקירות, נזקים למקלחת, בלי דלתות ובלי שקעים, ואף לקחו ריהוט לא שלהם כגון תנור, מזגן, שולחן, מיטה, ועוד.
בכך לשיטתם הנתבעים הפרו את חוזה השכירות, שלפיו התחייבו לשמור על הדירה ולהחזיר אותה במצב טוב ותקין, כפי שנמסרה להם.
מנגד, הנתבעים הציגו גרסה שונה לגמרי, כשטענו כי כבר כשנסנכו לדירה היא היתה במצב בלוי וישן מאד. לטענתם, במשך תקופת השכירות הם פנו לתובעים בתלונות רבות על מצב הדירה, שלא אפשר להם חיים תקינים, אולם התובע סירב לשפץ ובמשך כל התקופה לא ביצע אפילו תיקון אחד.
לדברי הנתבעים, לאורך התקופה הם אלה שתחזקו את המושכר, שיפצו ותיקנו ליקויים שהיו בה, הכול על חשבונם בלבד, ולמעשה החזירו אותה נקייה וצבועה, ובמצב יותר טוב מכפי שהיה שקיבלו אותה.
לעניין הריהוט הם טענו כי נאלצו להחליפו, כיוון שהיה ישן מאד, אולם עשו זאת באישור התובעים.
טענות בלי ראיות
לאחר שניתח את הטענות והתרשם מהעדויות, השופט ספדי דחה את גרסת הנתבעים, והציג לכך מספר נימוקים. ראשית, בחוזה השכירות צוין כי השוכרים (הנתבעים) בחנו ובדקו את הדירה ומצאו שהיא במצב טוב. שנית, לטעמו, לא סביר שהנתבעים התגוררו עם ילדיהם במשך חמש וחצי שנים בדירה שאינה ראויה למגורים.
שלישית, השופט הבהיר כי "הנתבעים לא הציגו ולו בדל של ראיה לתלונותיהם הנטענות בדבר מצבו הירוד של המושכר ובקשותיהם הרבות לכאורה לבצע בו שיפוץ דחוף".
יתרה מכך, השופט הפנה לכך שבבית המשפט הנתבעת הודתה שהתובע שילם על תיקונים שונים לפי דרישתה.
לעומת זאת, גרסת התובעים נתמכה בתמונות וסרטונים שבהם ניתן להתרשם ממצב הדירה אחרי שהנתבעים עזבו אותה, וכן בתמונות וסרטון של הדירה מהתקופה שבנם התגורר בה, לפני שהנתבעים שכרו אותה.
על סמך תמונות אלה השופט ניתח את הדברים והגיע למסקנה כי התובעים הוכיחו חלק מטענותיהם, למשל נזקים שנגרמו לארונות המטבח, הסרת חיפויי אבן ירושלמית מקירות הדירה, עקירת דלתות הפנים בדירה ולקיחת חלק מהריהוט שהושכר עם הדירה.
סכום הפיצוי בסך 16,000 שקל הורכב מפיצוי על עלות התיקונים, עגמת נפש, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד משה ימין
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.