התנגד לצוואה של הוריו אפילו שקיבל מהם מיליון שקל

ההורים המנוחים השאירו צוואות שקבעו כי בנם יירש את כל עזבונם למעט ביתם שיעבור לבת דודתם ובן זוגה. הבן טען כי הוריו לא היו כשירים לערוך צוואות לפני מותם אבל לא טרח להציג מסמכים רפואיים שתומכים בכך.

בנם המאומץ של בני זוג שנפטרו בזה אחר זו לפני כעשור לא השלים עם החלטתם להוריש את ביתם לבת דודתם ובן זוגה, אפילו שקיבל מהם מיליון שקל. אך השופטת פאני גילת כהן מבית המשפט למשפחה בקריית גת דחתה לאחרונה את התנגדותו לקיום צוואותיהם לאחר שקבעה כי היא מחויבת לכבד את רצון המנוחים.

הוריו של המתנגד ערכו את הצוואות ב-2007. אמו נפטרה כשבועיים לאחר מכן ואביו לאחר כשנתיים.

למרות זאת, ב-2011 הוא הוציא צווי ירושה בבית הדין הרבני תוך שניסה להסתיר את קיומן של הצוואות. לאחר שהדבר נודע לבת דודתו הצווים בוטלו והיא הגישה בקשה לקיום הצוואות.

בתגובה הגיש הבן את התנגדותו בטענה שהצוואות פסולות כיוון שהוריו לא היו כשירים לבצע פעולות משפטיות ובת הדודה (המשיבה) הייתה מעורבת בעריכתן, בין היתר כיוון ש"שידכה" בין הוריה לבין עורכת הדין שערכה את הצוואה, נכחה בזמן שהצוואה נחתמה ואף שילמה את שכר הטרחה.  

המשיבה אישרה כי היא זו שהכירה למנוחים את עורכת הצוואה ושילמה את שכר הטרחה. אלא שלטענתה עשתה זאת לבקשתם. כמו כן, לדבריה, היא אמנם התלוותה לעורכת הדין כשנסעה לבית המנוחים כדי להחתים אותם על הצוואות אבל לא נכחה במעמד עצמו.

לגבי ההשפעה הלא הוגנת נטען כי המנוחים היו צלולים וכשירים כפי שמעיד התיק הרפואי שלהם. עורכת הדין שהובאה לעדות אישרה את הדברים.

הלב והנשמה

השופטת פאני גילת כהן דחתה את ההתנגדות. בהתייחס לכשרותם של המנוחים היא ציינה כי המתנגד לא הגיש לה מסמכים רפואיים שמעידים על  מצבם הקוגניטיבי של המנוחים בזמן קיום הצוואה.

השופטת אף תמהה מדוע המתנגד לא הביא לעדות את המטפלת שסייעה להוריו בשעתם האחרונה ויכולה הייתה לשפוך אור על מצבם. הימנעות מהבאת עדה כה חשובה, קבעה, פועלת לרעתו. לסיכום נקבע כי הטענות בעניין כושר השיפוט של המנוחים היו סתמיות והועלו ללא כל בסיס משפטי או עובדתי.

לגבי עריכת הצוואה, השופטת לא התעלמה מהבעייתיות שבהתנהלות המשיבה – שאכן הייתה לה זיקה לא מעטה לצוואות המנוחים. אלא שעם זאת השופטת שוכנעה כי הצוואות אכן מביעות את רצונם החופשי והאמיתי של המנוחים, והרי שכיבוד רצונם "הוא לבה ונשמה של ההכרעה במקרה זה", כתבה.

השופטת הבהירה כי עיקר המעורבות של המשיבה ובן זוגה הייתה בפן הטכני והיא סבורה כי השניים לא השפיעו על תוכן הצוואות או עיוותו באופן כלשהו את רצון המנוחים. מסקנה זו התעצמה לנוכח חוסר האמון שרכשה לבנם, ששיקר במצח נחושה כשטען כי לא ידע על קיומן של הצוואות בעוד שבפועל עשה פעולות מכוונת כדי להסתיר את הוצאת צווי הירושה.

בנוסף לכך השופטת ציינה כי לא מדובר במצב שבו הבן היחיד של המנוחים נושל מצוואתם, שהרי הוא זכה במיליון שקל והוריו המנוחים אף ציוו על המשיבה להפריש חלק מדמי השכירות עבור ביתם לצורך כיסוי חובותיו.

לפיכך השופטת הורתה על קיום הצוואות וחייבה את המתנגד בהוצאות משפט של 7,500 שקל.

• שמותיהם המלאים של באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.