האישה טענה כי הייתה מושא לגאוות האם בעוד שאחותה, הזוכה בצוואה, הייתה לא יוצלחית בעיניה אחרי שנכנסה להיריון מגבר נשוי. לצערה, הצוואה תקוים
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות שהגישה אישה לצוואת אימה המנוחה, ממנה נושלה לטובת אחותה. השופטת איריס אילוטוביץ' סגל הדפה את טענות האישה בדבר מעורבות אחותה בהכנת הצוואה והשפעתה הבלתי הוגנת על המנוחה.
התובעת והמתנגדת הן שתי בנותיה היחידות של המנוחה, ניצולת שואה. בשנות השמונים התגרשה האם מבעלה ונותרה לגור בגפה. באוקטובר 2013 היא חתמה על הצוואה שבמוקד ההליך לטובת אחת מבנותיה בלבד.
בצוואתה הסבירה המנוחה את נישול בתה האחרת בכך שהיא מבוססת כלכלית ובעלת תפקיד בכיר בעבודתה, בעוד שאחותה היא אם חד-הורית מובטלת, ללא נכסים או ביטחון כלכלי, המגדלת ומפרנסת את בתה לבדה. שבע שנים לאחר עריכת הצוואה הלכה האם לעולמה, בגיל 87. שלושה חודשים אחרי מותה הגישה בתה-הזוכה את בקשת הקיום בעוד אחותה הגישה התנגדות.
לטענת האחרונה, היא הבת שהייתה מושא לגאווה בעיני האם, בהיותה קרייריסטית ואשת משפחה. לעומתה, אחותה נהגה להחליף עבודות ולא הצליחה להתמיד באף מערכת זוגית, עד שלבסוף הרתה לגבר נשוי ומבוגר ונאלצה לתבוע ממנו מזונות ורכוש. המתנגדת הוסיפה שאחותה הפעילה על אימן השפעה בלתי הוגנת ואף הייתה מעורבות בעריכת הצוואה, כך שלשיטתה יש להורות על ביטולה ועל הוצאת צו ירושה שיחלק את הירושה ביניהן.
מנגד, הזוכה בצוואה כפרה בטענות אחותה, תוך שגרסה כי הצוואה הגיונית ויש לקיימה ככתבה וכלשונה.
הגיעה לבקר מתי שרצתה
השופטת אילוטוביץ' סגל דחתה את טענות ההתנגדות בדבר מעורבות והשפעה בלתי הוגנת. אשר לסוגיה הראשונה קבעה השופטת כי לא הוכח שהזוכה הסיעה את האם לעורך הדין אצלו חתמה על הצוואה, או ששילמה לו במקומה. כמו כן, גם לא הוכח שהזוכה הפנתה את אימה לעורך הדין, ולא מן הנמנע שהאם הכירה אותו בדרך אחרת.
בהמשך הגיעה השופטת אף למסקנה שלא הופעלה על המנוחה, בשום שלב, השפעה בלתי הוגנת שבגללה חתמה על הצוואה. היא ציינה אמנם שבמועד עריכת הצוואה הייתה המנוחה ניצולת שואה כבת שמונים הסובלת משלל בעיות בריאותיות, אלא שממסכת הראיות עלה שהיא נותרה עצמאית ודעתנית.
כך למשל, בשנת 2015 – שנתיים אחרי עריכת הצוואה – סירבה המנוחה להגיע לחתונת בנה של המתנגדת ללא בתה האחרת, שלא הוזמנה לאירוע. יתרה מכך, עובדת סוציאלית מהרווחה שהגיעה לביקור בתקופה שלאחר עריכת הצוואה, התרשמה שהמנוחה אישה דעתנית שאינה מבצעת פעולות מתוך חשש מפני בתה.
גם במישור היחסים בין הבת שנושלה לאימה לא הוכח שהיא נותקה ממנה באופן שיכול להעיד על השפעה פסולה מצד אחותה. מעדות המתנגדת עצמה עלה שהיא הייתה בקשר יומיומי עם האם, סייעה לה כשנפלה בביתה ונהגה לקחת אותה לבדיקות רפואיות. המתנגדת אף אישרה שלפחות עד שנת 2016 הייתה מגיעה לבית אימה מתי שרצתה, מבלי שאחותה עצרה בעדה.
משנדחו עילות ההתנגדות קבעה השופטת שהצוואה תקוים ככתבה וכלשונה, וכי המתנגדת תשלם לאחותה הוצאות בסך 25 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד רוית טוב-לי
- ב"כ המתנגדת: עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי
לפסק הדין המלא בתיקים ת"ע 26170-02-21 ואח'
עו"ד סימה כהן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.