הסכם גירושין מ-1987 קבע כי האישה תוותר על חלקה בדירה לטובת הילדים. באחרונה, כשביקש הבעל לרשום את הדירה על שמו ועל שם הילדים האישה התנגדה וטענה כי הרקע לוויתור היה אלימות הבעל. בית הדין דחה את טענתה וקבע כי חתימתה על ההסכם מחייבת.
בני הזוג התגרשו לפני כ-28 שנה. בהסכם הגירושין שנוסח בבית הדין הרבני הסכימה האישה לוותר על הדירה לחלוטין, ונקבע כי היא תעביר את חלקה על שם הילדים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
עוד נקבע כי הילדים יישארו בחזקת הבעל, והאישה תוכל לבקרם "בזמנים סבירים". האישה ויתרה גם על הכתובה.
לפני מספר חודשים פנה האב ללשכת רישום המקרקעין וביקש לרשום את הדירה על שמו ועל שם ילדיו. לצורך כך הוא נדרש להביא הבהרה מבית הדין ולכן פנה לבית הדין האזורי בבקשה להצהיר כי הוא וילדיו הם בעלי הזכויות בדירה. בית הדין נענה לבקשתו בדעת רוב.
האישה ערערה על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול. היא סיפרה כי ההסכם נעשה על רקע רצונה לסיים מערכת יחסים אלימה שאילצה אותה לברוח מהבית. היא הוסיפה כי בעלה לשעבר התנה את מתן הגט בכך שתוותר על הדירה.
לטענת האישה, היא חשבה שוויתרה רק על זכות המגורים ולא תיארה לעצמה כי היא מוותרת לגמרי על זכות הבעלות שלה בחצי מהדירה. לדבריה, בהסכם נכתב במפורש כי "כשיגדלו הילדים בית הדין ידון על חלקם בדירה" ומכאן יש ללמוד כי מדובר היה בהסדר ביניים שלא פגע בזכויותיה הקנייניות.
האישה הוסיפה כי לא ידעה קרוא וכתוב, לא הייתה מיוצגת ולא הבינה את תנאי ההסכם שהתווה בית הדין.
הבעל השיב כי לשון ההסכם ברורה ולפיה האישה ויתרה על זכויותיה בדירה לטובת הילדים ולכן כעת, כשהילדים בגרו, יש לו זכות לרשום אותה על שמו ועל שמם.
"הרע במיעוטו"
הרב מיכאל עמוס קבע כי נוסח ההסכם אינו משתמע לשתי פנים ולפיו האישה העבירה את חלקה בדירה לילדים. הוא דחה את טענתה כי "לא הבינה על מה חתמה" וציין כי החתימה על ההסכם מלמדת על כוונתה להתחייב לאמור בו.
הדיין הוסיף כי הפרשנות לפיה האישה ויתרה על הבעלות בחצי מהדירה בהסכם מתיישבת גם עם יתר סעיפיו. כך למשל צוין בהסכם במפורש כי הבעל יכול לגור בדירה כדי להבהיר שאינו צריך לשלם "דמי שימוש" על החלק של הילדים.
הדיין ציין כי הרקע לחתימה על ההסכם היה מורכב. תחילה, והבעל התנה את הגט בכך שהאישה תוותר על חלקה בדירה לטובתו והיא סירבה, אך בסופו של דבר הגיעו בני הזוג לפשרה לפיה היא תוותר על חלקה לטובת הילדים והאב ימשיך לשלם את המשכנתא.
לדבריו, ייתכן שניתן היה להטיל סנקציות על הבעל והוא היה נותן גט גם בלי הוויתורים הגורפים של האישה, אך זה לא נעשה ו"הרע במיעוטו" מבחינתה היה לקבל את הגט ולהעביר את חלקה לילדים.
בנסיבות אלה הערעור נדחה. הרב נחום שמואל גורטלר והרב אליהו הישריק הצטרפו לפסק הדין.
- ב"כ המערערת: לא צוין
- ב"כ המשיב: עו"ד עמוס צדיקה
* עורכת דין דורית ענבר סברדליק עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.