רק שנתיים וחצי לאחר גיוסו הבחינה המערכת הצבאית שחייל עם רקע פסיכיאטרי סובל מבעיה נפשית. השופט אורי גולדקורן פסק שמדובר ברשלנות וייתכן שאבחון מוקדם היה מונע את ההתדרדרות.
פסק דין שפורסם באחרונה חושף סיפור כואב של ילד בן 18 עם קשיים נפשיים שהתגייס מתוך מוטיבציה גבוהה, נפל בין הכיסאות והשתחרר כשהוא שבר כלי.
הצעיר התגייס במרץ 2008 ונשלח לטירונות רגילה בחיל ההנדסה. מתוך מוטיבציה גבוהה ורצון להגיע לקרבי הוא לא גילה בלשכת הגיוס שמכיתה י' הוא סובל מבעיות נפשיות ודיכאון חמור שהביאו אותו לנשור מהלימודים, והוא אף ניסה להתאבד בעבר. כל שסיפר היה שהוא סובל מ"הפרעות אכילה" מגיל 9.
הצעיר, כצפוי, לא יכול היה להתמודד עם השירות הרגיל ומצבו הנפשי התדרדר. הוא ערק לא פחות מ-3 פעמים למשך מספר חודשים, נשפט ונשלח לכלא ובסך הכל שהה במעצר 140 יום.
רק באוגוסט 2010 במהלך תקופת המעצר השלישית הוא הופנה לקב"ן ששחרר אותו מיידית מהשירות.
מאז הלך מצבו והחמיר, הוא אושפז לראשונה בחייו בבית חולים פסיכיאטרי ואובחן כסובל מסכיזופרניה.
כשנה לאחר שחרורו ביקש הצעיר מקצין התגמולים להכיר בו כנכה אך בקשתו נדחתה לאחר שנקבע ש"דפוס מחלתו הנפשית" היה קיים אצלו עוד קודם לשירות.
הצעיר ערער על הקביעה בפני ועדת הערר שבבית משפט השלום בחיפה. בחוות הדעת הרפואית שהגיש כתב המומחה שהצבא התרשל בתהליך המיון כשלא גילה שהצעיר סובל מבעיה נפשית ושלח אותו לטירונות "מלחיצה".
עוד לדבריו, דיווחיו במהלך השירות על בעיות אכילה לא נבדקו כראוי, אף שהן מעידות על פתולוגיה קשה. המומחה סיכם כי היעדר הטיפול הנפשי במהלך השירות וכליאתו של החייל לתקופות ארוכות גרמו להחמרה במצבו, בשיעור של לפחות 50%.
אביו של הצעיר העיד שקודם לשירות הצליח בנו לתפקד רגיל אך לאחר תקופות המעצר הממושכות "זה לא אותו ילד שהתגייס לצבא".
קצין התגמולים השיב מצדו שבמועד הגיוס הצעיר הסתיר את עברו הנפשי ולכן אין לייחס רשלנות לצבא. עוד נטען שרוב הזמן הוא היה עריק ממילא, ומאסרו בגין העריקות אינו "אירוע חריג" – תנאי להכרה בנכות.
כלא צבאי במקום טיפול נפשי
אך יו"ר ועדת הערר השופט אורי גולדקורן קבע שהצבא התרשל. השופט הדגיש שצעירים רבים מעוניינים להגיע ליחידה מובחרת והצבא צריך לצפות הסתרת מידע רפואי מצדם.
לדבריו, במועד הגיוס האחראים לא הקפידו לקבל מהצעיר שאלון רפואי חתום על ידי רופא משפחה שנשלח לכל מועמד לשירות, וסביר שלו היו מקפידים על כך הבעיות הנפשיות היו מתגלות.
כמו כן, הפרעות האכילה עליהן דיווח הצעיר ביום הגיוס הן נדירות אצל בנים ומעידות על בעיה פסיכיאטרית קשה שהייתה אמורה "להדליק אור אדום".
השופט פסק שמאחר שהצבא לא אבחן את מחלתו הנפשית של הצעיר בתחילת הדרך, לא ניתן לברר האם אבחון מוקדם היה מונע את החמרתה, ולכן מתקיים קשר סיבתי בין המחדל לבין הנזק.
השופט הוסיף שכליאתו של הצעיר לתקופות ממושכות, מבלי לטפל במצבו הנפשי, תרמה להחמרת המחלה שכן תנאי הכלא עבור עציר הסובל ממחלה נפשית אינם "רגילים" כפי שהם עשויים להיות עבור עציר אחר.
בסיכומו של דבר קיבל השופט את הערעור וקבע שהשירות החמיר את מצבו הנפשי של הצעיר ב-50%.
קצין התגמולים חויב בהוצאות של 7,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד אריה אבריאל
- ב"כ המשיב: עו"ד עלאא איוב
* עו"ד פליקס פרטוק עוסק בתביעות נכי צה"ל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.