המדינה לא הצליחה להוכיח כי קבלן שיפוצים ניסה להתחמק מתשלום מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות. ביהמ"ש קבע כי הנאשם פעל בתום לב וכלל לא ידע שהחשבוניות שהגיש אינן תקינות.
בכתב אישום שהגישה המדינה נגד קבלן שיפוצים, נטען כי בין השנים 2003-2006 ניכה הנאשם מע"מ על סמך 41 חשבוניות פיקטיביות ובכך העלים מס בסכום של למעלה מ-350 אלף שקל.
בעיות מס?
אפשר להתייעץ עם עורך דין מיסים
במענה לכתב האישום, טען הנאשם באמצעות עו"ד קרן זרקו זמיר, כי כל החשבוניות משקפות תשלומים שהעביר לקבלן משנה מחברון בשם מוהנא, לרוב במזומן, עבור פועלים שסיפק לו כנציגן של חברות כח אדם שונות.
הנאשם עמד על כך שלא ידע ולא חשד בכלל שהחשבוניות לא תקניות, וכך גם מנהל החשבונות שלו - שבדק כל חשבונית וחשבונית.
לטענתו, לאחר שהחלה החקירה שלו במע"מ, הוא שוחח עם מוהנא, שהבטיח לו כי יתמוך בגרסתו, אלא שמאז הוא נעלם, וגם רשות המסים עצמה לא הצליחה לאתרו.
בעדותו אישר מנהל החשבונות כי בדק את החשבוניות ומצא שכל החברות ששמן מופיע על החשבוניות הן חברות קיימות הרשומות כדין.
"פעל ללא כל רבב של ידיעה או חשד"
השופט עמית פרייז מבית משפט השלום בכפר סבא החליט לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
השופט ציין שהתביעה, שאת טיעוניה הציגה עו"ד מירי בנהרדיתי, לא הפריכה את גרסת הנאשם, לפיה קיבל את החשבוניות בתום לב ומבלי שידע על הבעייתיות שלהן, וכי ערך עסקאות בפועל ושילם עבורן.
השופט הוסיף שהנאשם נתן גרסה ארוכה ומפורטת, עקבית ונטולת סתירות. כמו כן, הזכיר השופט שלא ניתן לצפות מהנאשם, אדם פשוט, הסובל מליקויי למידה, לזהות פגמים בחשבוניות הנחזות כתקינות, ואדרבא – אפילו מנהל החשבונות שלו לא "עלה" על פגמיהן.
השופט דחה את טענת המדינה, לפיה יש לזקוף לחובת הנאשם את אי-הבאת הקבלן מוהנא לעדות. השופט קבע כי לא ניתן להאשים את הנאשם בכך שהקבלן נעלם לו, שהרי גם חוקרי מע"מ לא הצליחו לאתרו. בהקשר זה הזכיר השופט שאותו מוהנא גר בעיר שאינה בשליטה ישראלית מלאה, וסביר להניח שינסה להתחמק ממעורבות בעבירות פליליות.
"על רקע מחדלי חקירה אלה, נראה שאת אי הבאת מוהנא לעדות יש לזקוף דווקא לחובת המאשימה ולא לחובת הנאשם", סיכם השופט.
יתרה מזו, במצב שבו הנאשם לא הסתפק בעצם החשבוניות אלא העבירן לגורם מקצועי – מנהל חשבונות – שיבדוק את תקינותן, גם לא ניתן לקבוע כי עצם את עיניו לאפשרות שייתכן שהחשבוניות פגומות. לכן, לא ניתן לייחס לו כל כוונה להתחמק מתשלום מס.
וכך כתב השופט בסוף הכרעת הדין: "... הנאשם סיפק הסבר חליפי הגיוני לפחות כמו ההסבר שביקשה המאשימה לספק לראיות הנסיבתיות שהביאה... ההסבר החליפי של הנאשם מלמד על כך שבנקודות הזמן שהגיש את החשבוניות נשוא כתב האישום לצורך ניכוי מס תשומות פעל ללא כל רבב של ידיעה או חשד כי אלה לא כשרות, במלואן או בחלקן. משכך, הגם שבחקירת מע"מ חשבוניות אלה נמצאו לא תקינות, אין הנאשם נושא בכל אחריות פלילית לכך. המשמעות היחידה של הדברים הינה אי ההכרה בחשבוניות כתשומות, כך שהנאשם בסופו של יום 'ספג' את מלוא תשלום המע"מ בגין עסקאותיו עם לקוחותיו. יוצא הוא נפגע במישור הכלכלי-מיסויי, אך בשום אופן לא במישור הפלילי".
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.