כתב האישום התבסס על עדותה של הילדה בת ה-10 וחברתה מבלי שנבדקה גרסת המורה שטען כי הילדה ביקשה לנקום בו על שלא בחר בה לתחרות נאומים ארצית
השופטת רות שפילברג כהן זיכתה לאחרונה מורה ותיק לערבית מתקיפת תלמידה. המורה הואשם שבמרץ 2019 סטר לילדה בבית ספר יסודי ביישוב בגליל כשניגשה אליו וביקשה שיצרף אותה להצגה בבית הספר. המורה, שהושעה מעבודתו בעקבות ההליך הפלילי, הכחיש בתוקף את הדברים. ״המאשימה הסתפקה בגרסה דלה ולקונית של שתי ילדות ונמנעה מבירור הכרחי של נקודות קרדינליות״ כתבה השופטת.
על פי כתב האישום התמציתי והלקוני שהוגש נגד המורה, לפני כשנתיים וחצי ניגשה אליו תלמידת כיתה ד׳ בבקשה שיצרף אותה להצגה. בתגובה הוא סטר לה בפניה.
התביעה התבססה בעיקר על עדות המתלוננת וילדה נוספת שלמדה עמה באותה כיתה. המתלוננת העידה כי ניגשה למורה יחד עם חברתה וביקשה שייתן לה להציג. בתגובה הוא סטר לה ו״כאב לה קצת״. המתלוננת מסרה כי היא משערת שחלק מתלמידי הכיתה ראו את התקיפה.
הנאשם הכחיש מכל וכל כי סטר לילדה. הוא טען כי הסיטואציה כלל לא התרחשה, הילדה לא ניגשה אליו ולא ביקשה ממנו לצרף אותה להצגה או בקשה דומה אחרת. הוא הבהיר כי מדובר בתלמידה מכיתת העשרה לתלמידים מצטיינים.
דרך שאין ממנה חזרה
השופטת רות שפילברג כהן מבית משפט השלום בנצרת זיכתה את הנאשם. היא כתבה כי מדובר בילדה שבעת מסירת התלונה הייתה רכה בשנים. על בסיס תלונתה, כמעט אך ורק על בסיס דבריה, הואשם המורה בעבירה חמורה. היא הוסיפה שהרושם שהתקבל מעדות הילדה הוא כי תיק החקירה טופל באופן בלתי הולם, תוך מחדלי חקירה שאינם מתקבלים על הדעת.
כך, המאשימה לא הביאה כל ראייה לגבי ניסיונות לבדוק אם קיים הגיון כלשהו, רקע או הסבר, להתנהגות הנאשם שלגביו נטען כי ללא כל פשר סטר לילדה מצטיינת שאותה לימד בתכנית מיוחדת, רק כי זו ביקשה ממנו להציג הצגה. ״עדותה המצומצמת של המתלוננת עוררה ספק, ואין בדבריה מעל דוכן העדים כדי לשכנע שהנאשם אכן סטר לה״, כתבה השופטת.
בנוסף, התגלו סתירות בין עדות המתלוננת לעדות חברתה שסיפרה כי המתלוננת ניגשה לבדה למורה, המחזקות את הספקות במצב של חסר ראייתי.
השופטת ציינה כי לא הובאה גם כל אינדיקציה לגבי בדיקה חקירתית שמא מדובר בתלונת שווא. היא הדגישה כי הנאשם העלה סברה שהתלונה באה על רקע תסכולם של המתלוננת או הוריה כי הוא בחר בתלמידה מצטיינת אחרת להשתתף בתחרות ארצית ״הנואם הצעיר״ אך גרסתו לא נבדקה.
בנוסף לא הובאו עדויות של ילדים נוספים שנכחו בכיתה, זולת ילדה אחת שהעידה כי האירוע לא התרחש.
לדברי השופטת, אין לשלול כי המתלוננת וחברתה סיבכו את הנאשם לשווא על רקע טינה וקנאה ילדותית, ולאחר שעירבו את ההורים והמשטרה יצאו ל״דרך שאין ממנה חזרה״ כדי לא להתוודות על שקר שמסרו.
״קיימת אפשרות ממשית שנעשה עוול כבד למורה ותיק זה״ סיכמה השופטת וכתבה כי המארג הראייתי שהציגה המאשימה רחוק מלענות על רמת ההוכחה הנדרשת וכתב האישום הוגש על בסיס רעוע, ובניסוח לקוני ודל של העובדות המיוחסות. לעומת זאת גרסת הנאשם עוררה אמון.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
עו"ד הילה עיאש
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.