זוכה מתקיפה כי עדות אשתו לא הייתה עקבית

על רקע סתירות בעדות המתלוננת, זוכה בעלה לשעבר מחמת הספק משלושה אירועי תקיפה נפרדים שהתרחשו בשנה שעברה.

על פי כתב האישום שהוגש נגד הבעל, באפריל 2015 בשעת לילה מוקדמת הוא איים על אשתו ואמר לה כי אם תישאר לישון בבית ישרוף אותה, משך בשערותיה ודחף אותה. עוד נטען כי ביום אחר באותו חודש הוא זרק עליה את השלט של הטלוויזיה ופגע בידה וחצי שנה קודם לכן כעס כי הבחין בשערות על הרצפה, סטר לה וגרם לה לאדמומיות בלחייה.

המדינה טענה כי יש להרשיע את הנאשם על בסיס עדותה של המתלוננת, עדות אמה ועדות אחיו של הנאשם שפגש את המתלוננת מיד לאחר המקרה הראשון ושאל אותה לשלומה והאם אחיו פגע בה.

בא כוח הנאשם עתר לזיכויו. לדבריו, מדובר בזוג שחווה משבר בחיי הנישואים, על רקע סירובו של הנאשם להביא עם המתלוננת ילד משותף (לנאשם חמישה ילדים מנישואים קודמים).

הסנגור הפנה לסתירות בעדות המתלוננת וטען כי מדובר באישה מניפולטיבית, "שרקמה עלילות שווא כנגד הנאשם כדי לחפות על גניבת כספי חסכונותיו מכספת ביתם".

הנאשם, נהג משאית כבן 50, כפר באופן גורף בכל האישומים. הוא הסביר כי מערכת היחסים בינו לבין המתלוננת התדרדרה חצי שנה לאחר שנישאו לאחר שזו האשימה אותו בקשר אסור עם אחייניתו. לדבריו, הם ישנו בנפרד רוב הזמן ולעתים לא דיברו. בהמשך ולאחר הגשת התלונות, התגרשו. הוא אישר כי היו ביניהם ויכוחים קשים סביב נושא הבאת ילדים אך עמד על כך שאינו אדם אלים ולא פגע במתלוננת.

יחס משפיל

השופטת מרב גרינברג מבית משפט השלום בכפר סבא קיבלה את דברי המתלוננת, שנתמכו בעדותה אמה, שהנאשם התייחס אליה באופן מזלזל ולעתים משפיל. לדבריה, אף שהנאשם התפרנס ברווחה, המתלוננת לא זכתה מנדיבות ליבו. היא הוסיפה כי מערכת היחסים בין השניים הייתה מורכבת, "כשרב הנסתר בה על הגלוי", וגם לאחר שהתגרשו הם נותרו כעוסים וטעונים.

עם זאת, השופטת ציינה כי המתלוננת לא מסרה עדות על הסלמה כלשהי במערכת היחסים בסמוך לאירוע הראשון. בנוסף, היא סתרה את עצמה בכל הקשור למפגש בינה לבין הנאשם בבוקר יום האירוע: פעם אחת טענה שיצאה מהבית לאחר שקילל אותה ובפעם אחרת מסרה כי הוא כלל לא היה בבית.

השופטת כתבה עוד כי לאחר האירוע המתלוננת פגשה באחיו של הנאשם שגילה כלפיה אמפתיה רבה אך היא לא סיפרה לו כי נפלה כרגע קורבן לאלימות קשה. זאת, למרות שכן בחרה לציין בפניו שהיא ובעלה הגיעו להחלטה משותפת להיפרד. השופטת גם האמינה לאח שציין כי המתלוננת לא נראתה נסערת או נרגשת במיוחד.

השופטת הוסיפה כי שאלות שעלו בקשר למהימנותה של המתלוננת באישום הראשון מקרינות גם על המשקל שיש לייחס לעדותה ביחס לאישומים השני והשלישי.

השופטת סיכמה כי בתמונה העובדתית שהוצגה אין די כדי להגיע למסקנה מרשיעה כלפי הנאשם, והיא מזכה אותו מחמת הספק.

בסוף דבריה הדגישה השופטת כי תוצאת פסק הדין אינה מוליכה למסקנה שהמתלוננת לא דוברת אמת אלא שמידת האמון שניתן לתת בעדותה אינה מספיקה להוכחת העבירות מעל לכל ספק סביר והדברים אינם "שחור או לבן".

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין

* עורך דין הילל בבייב עוסק בדין פלילי

** הכותב לא ייצג בתיק.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.