זוכה מתקיפת אשתו: האלימות הייתה הדדית

האישום הוגש בעקבות תלונת האישה כי בעלה בעט בה, עיקם את ידה ואיים ש"יפרק אותה". אלא שהשופט קבע כי גרסתה לא אמינה ואי אפשר להתעלם מההקשר הכללי של האווירה הבלתי נסבלת בבית. 

בית משפט השלום בירושלים זיכה לאחרונה מחמת הספק נאשם מעבירות איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי אשתו. השופט דוד שאול גבאי ריכטר התרשם כי מערכת היחסים בין בני הזוג התאפיינה באלימות הדדית, וכך גם המקרה הנוכחי, שבמסגרתו ויכוח בחדר השינה התלהט והוביל להתלהמות משני הכיוונים. מלבד זאת, נקבע כי עדות האישה לא הייתה משכנעת, לא גובתה בראיות מתבקשות ונסתרה בעדויות הילדים.  

בכתב האישום שהוגש נגד הבעל לפני כשנתיים נטען כי באחד מלילות יולי 2017 התגלע בינו לבין אשתו ויכוח בחדר השינה, במהלכו הוא ניסה להפיל אותה מהמיטה. בהמשך הוא צילם אותה בסלולרי ואיים להפיץ את הסרטון, וכשאשתו ניסתה לקחת את הטלפון מידיו תקף אותה כשעיקם את ידה השמאלית ובעט בירך השמאלית שלה. בנוסף, בזמן שהאישה התקשרה למשטרה איים הבעל ש"יפורר אותה" ולאחר מכן ש"יפרק" אותה.

בתשובת הנאשם נטען כי אכן התעורר בינו לבין אשתו ויכוח אך הוא לא תקף ולא איים, ואף לא הסריט אותה שכן מדובר בטלפון "נוקיה" ישן שאין לו אפשרות כזו, ועובדה שלא הוצג סרטון כזה. הנאשם הוסיף כי אשתו הקניטה אותו והטיחה בפניו דברים משפילים וכי הוא דחף אותה מהמיטה משום שניסתה לקחת את הטלפון מידיו בכוח.

הסניגורית טענה כי גרסת המתלוננת הייתה מגמתית ונועדה לצורכי הליך הגירושין שמתנהל בינה לבין הנאשם. בנוסף נטען למחדלי חקירה מאחר שהמשטרה לא גבתה עדויות משני הילדים ששהו באותה עת בבית.

מערכת יחסים קשה

השופט דוד שאול גבאי ריכטר פתח את הכרעת הדין המזכה בתיאור מערכת היחסים הקשה בין בני הזוג. כך, לפי עדויות ילדיהם והרב עמו נהגו להתייעץ, האלימות בביתם שררה באופן הדדי והם הרבו לחרף ולגדף זה את זו, והמתלוננת עצמה הודתה כי נהגה להשפיל את בעלה.

באשר לאירוע עצמו, השופט התרשם כי המתלוננת נפגעה על רקע מאבק הדדי על הטלפון. "על כן", כתב, "...לא ניתן לבסס בגינו עבירה של תקיפה סתם, ואף לא תקיפה הגורמת חבלה, אשר כזכור המתלוננת עצמה מודה שנחבלה כאשר ניסתה לחטוף את הטלפון מידיו של הנאשם".

בהקשר זה השופט ציין כי באופן כללי לא נתן אמון בגרסת המתלוננת לגבי האירוע, שהופרכה בעדויות הילדים ולא גובתה בראיות  כמו אותו "סרטון" שצולם לכאורה. 

כמו כן, השופט הפנה לכך שרק לאחרונה הזמינה המתלוננת את המשטרה לשווא בטענה שהנאשם הכה אותה ובחקירתה אף האשימה אותו באונס. זאת, אף שלא היו דברים מעולם, כפי שהבהירה בתם בעדותה.

בהמשך השופט קבע כי גם עבירת האיומים לא הוכחה. "בשים לב לרקע ליחסים שבין בני הזוג, להשפלות שנהג הנאשם לספוג מהמתלוננת ובשים לב לכך שהמתלוננת פעלה ליטול מהנאשם בכוח את הטלפון ונשרטה עקב כך, לא מצאתי כי בנסיבות המקרה הספציפיות דבריו של הנאשם מהווים איום".

לפיכך השופט קבע כי המדינה לא ביססה את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר. לסיום הוא הוסיף כי עצם העובדה שהילדים נגררו להליך הפלילי ונאלצו להעיד לטובת אביהם ונגד אמם מעידה אף היא על היחסים החריגים בין השניים.

• ב"כ המדינה: תביעות שומרון ויהודה (ש"י)
• ב"כ הנאשם: עו"ד אסתי פלד

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.