ההליך שבוצע בבית חולים אסף הרופא היה טראומתי ומסורבל ולמרות זאת הרופאים לא התייחסו ברצינות לתלונות המטופל – חולה טרשת נפוצה – על כאבי גב מתמשכים. בית המשפט קבע כי מדובר ברשלנות רפואית
המדינה תשלם יותר ממיליון שקל לחולה טרשת נפוצה בן 36 שנגרמה לו נכות בגב התחתון בעקבות אבחון מאוחר של זיהום שהתפשט בחוליות לאחר שעבר ניקור מותני ב"אסף הרופא" (המרכז הרפואי שמיר). בפסק הדין שניתן לאחרונה קבע השופט שי משה מזרחי מבית משפט השלום בבת ים כי תלונות המטופל על כאבי גב מתמשכים לא זכו להתייחסות ראויה, במיוחד לנוכח העובדה שהליך הניקור לא התנהל כמצופה.
ביוני 2011 הופנה התובע לבית החולים עקב חוסר תחושה ברגליים. לאחר שבוצעו בו בדיקות שהעלו חשד לבעיה נוירולוגית הוחלט לבדוק את נוזל המוח באמצעות ניקור מותני. הניקור בוצע תחילה על ידי מתמחה שלא הצליח לדגום את הנוזל ורופא בכיר נאלץ להתערב. בהמשך אובחן התובע עם טרשת נפוצה.
זמן קצר לאחר הניקור החל התובע להתלונן על כאבי גב אבל הרופאים לא מצאו סיבה לכאבים והפנו אותו לבסוף לפסיכיאטר. הפסיכיאטר הוא שהפנה את התובע לבדיקת הדמיה שחשפה זיהום בדיסק – יותר מ-7 חודשים אחרי ההליך.
בתביעת רשלנות רפואית שהגיש ב-2015 נגד המדינה, בעלת בית החולים, הוא טען בין היתר שהרשלנות בביצוע הניקור ובאבחון הזיהום גרמה לו לנזק קבוע בגב התחתון. התובע טען כי הנכות יכולה הייתה להימנע לו התלונות שלו היו זוכות להתייחסות רצינית על רקע העובדה שעבר ניקור טראומתי והוא חולה טרשת נפוצה.
המדינה טענה כי זיהום דיסק בעקבות ניקור הוא נדיר, ובמקרה זה לא הוכח שהניקור גרם לזיהום שכן תלונות התובע הועלו חודשים לאחריו. בנוסף העלתה המדינה השערה שלפיה הזיהום נגרם עקב התרופות שנטל לטיפול בטרשת שהחלישו את מערכת החיסון. לבסוף נטען כי לא הוכח שטיפול מוקדם היה מונע את הנזק.
סיכון מוגבר
השופט שי משה מזרחי ציין כי אף שדו"ח מהלך הניקור תועד באופן חסר, עדויות הרופאים העלו בצורה ברורה כי לא התנהל כמצופה וארך זמן ממושך מהרגיל.
כמו כן, גרסת התובע שהחל להתלונן על כאבי גב בסמוך לניקור נתמכה בתיעוד הרפואי, והשופט דחה את טענת המדינה כאילו התלונה הראשונה הייתה חודשים לאחר מכן.
השופט הוסיף כי כל המומחים שנתנו חוות דעת בתיק הסכימו שזיהום הוא סיבוך אפשרי לאחר ניקור, גם אם הסבירות לא גבוהה. השופט הוסיף שלא הוכח קשר בין הטרשת לבין הזיהום אם כי בהחלט היה על הרופאים לקחת בחשבון שהסיכון של התובע היה מוגבר מאחר שמערכת החיסון שלו הייתה פגיעה. בסיכום נקודה זו קבע השופט כי לו היו בוחנים את תלונותיו לעומק ומפנים אותו לבדיקות עדכניות בשלב מוקדם יותר, הנזק יכול היה להימנע.
לאור מסקנות אלה נפסק כי התובע הוכיח רשלנות רפואית וקשר בין הניקור לבין התפתחות הזיהום ובין הנזק לחוליות לבין האיחור באבחון.
לפיכך נקבע כי המדינה אחראית לכך שהתובע נותר עם 20% נכות בשל שינויים ניווניים ומגבלות תנועה בעמוד השדרה. לתובע נפסקו פיצויים של 934,391 שקלים על כאב וסבל, הפסדי שכר ואובדן כושר ועזרה. בנוסף חויבה המדינה בשכר טרחת עורך דין של 218 אלף שקל והוצאות משפט של 21,000 שקל.
עו"ד טל לביא
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.