החברה נתנה הוראת ביטול בטענה שקיבלה סחורה פגומה, אבל המשיכה לשווק את הסחורה לקהל הרחב. ביהמ"ש קבע שההודעה השקרית מצדיקה לחייב אישית את בעלי החברה בחלק מהחוב
חברה שרכשה מוצרי טיפוח ובשלב מסוים ביטלה את ההמחאות שמסרה לספק חויבה לאחרונה לפרוע אותן. בית משפט השלום בבאר שבע קבע כי הודעת הביטול שמסרה החברה בטענה שהסחורה הייתה פגומה, אינה עולה בקנה אחד עם המצב בשטח לפיו המוצרים סופקו לחברה והיא המשיכה לשווק אותם. סגן הנשיא יורם ברוזה פסק כי מדובר בדיווח שקרי העולה כדי מרמה וחוסר תום לב, ובנסיבות אלה מוצדק להרים את מסך ההתאגדות בין החברה ובעליה, ולחייב את האחרון בחלק ניכר ממכסת החוב לספק באופן אישי.
הספק, שיוצג באמצעות עו"ד אדיר אוזן ועו"ד נווה מזוז, הינו הבעלים של מפעל לייצור ושיווק מוצרי טיפוח. בשלב מסוים הוא התקשר בהסכם עם מתווך שיקנה ממנו סחורה וימכור אותה לצדדים שלישיים, ביניהם החברה הנתבעת. ואולם היקף משיכות הסחורה היה גדול מהכסף שנכנס, ובשלהי 2019 עמד החוב של החברה לספק על סך כ-374,000 שקל.
לצורך כיסוי החוב מסרה הנתבעת המחאות דחויות לחודשים עוקבים בסכום כולל של כרבע מיליון שקל לפקודת הספק. באחד החודשים ביקשה החברה מהספק להמתין עם ההפקדה בטענה שאין כסף בחשבונה. אלא שבהמשך התברר כי הנתבעת ביטלה את כל הצ'קים בטענה שהסחורה שקיבלה מהספק הייתה פגומה.
בנסיבות אלה הגיש הספק את התביעה לבית המשפט בפברואר 2020. לטענתו, החברה ובעליה פעלו במרמה כדי לדחות את מועד ההפקדה ובכך הביאו למצב של אי תחולת הביטוח שרכש למקרים של צ'קים חוזרים. לשיטתו הוא נחשב "אוחז כשורה" ביחס להמחאות, כלומר הוא מחזיק בהן בתום לב ורשאי לחייב את הנתבעים לשלם לו את שוויין.
מנגד, החברה ובעליה טענו באמצעות עו"ד אורין סהר כי הספק ידע שהחברה מתכננת לבטל את הצ'קים ואף שלח עבריינים לאיים על בעלי החברה, ובנסיבות אלה אין להחשיבו כתם לב אשר "אוחז כשורה" בצ'קים.
סחורה פגומה? תוכיחו
סגן הנשיא יורם ברוזה ציין כי בעלי החברה אישר שהסחורה שסופקה לחברה שווקה לקהל לקוחותיה. "הטענה ולפיה הסחורה הייתה פגומה נטענה ללא כל בסיס, מבלי להציג ולו ראיה אחת לכך", כתב.
בהקשר לכך הדגיש השופט כי החברה לא הציגה תמונות של המוצרים הפגומים, לא הראתה תלונות של לקוחות, ואף לא תמכה גרסתה במסמכי הנהלת חשבונות המלמדים כי הסחורה הוחזרה. לדבריו, טענת החברה נשענת במלואה על אמירה סתמית של הבעלים.
במצב שנוצר קבע השופט כי גם אם הספק אינו "אוחז כשורה", הרי שהנתבעת לא הוכיחה כישלון תמורה שבגינו היא יכולה להתחמק מפירעון ההמחאות, והיא עדיין חייבת בתשלום המלא.
בתוך כך השופט קבע שביחס לחלק מההמחאות יש לבצע הרמת מסך ולחייב אישית את בעלי החברה, על רקע הודעתו השקרית לפיה החברה נתקלה בבעיה תזרימית, כהכנה להודעת הביטול שתבוא אחריה.
בסופו של יום חויבה החברה לפרוע את כלל ההמחאות בסך של כרבע מיליון שקל כאמור, כאשר מתוך סכום זה נקבע כי הבעלים ישלם כ-83,000 שקל באופן אישי.
בנוסף חויבו החברה ובעליה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של כ-34,000 שקל.
- ב"כ התובע (הספק): עו"ד אדיר אוזן ועו"ד נווה מזוז
- ב"כ הנתבע 1 (המתווך): עו"ד עינת מלר
- ב"כ הנתבעים 2-3 (החברה ובעליה): עו"ד אורין סהר
לפסק הדין המלא בתיק ת"א 53021-02-20
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.