החברה טענה, בין היתר, שהתביעה התיישנה כיוון שעברו יותר משבע שנים ממסירת הבניין ועד להגשת התביעה. ביהמ"ש לא השתכנע והכריע לטובת הדיירים.
נציגות בית משותף בהוד השרון הגישה בסוף 2010, באמצעות עוה"ד אמיר אלטשולר וסטיב גרוס ממשרד עו"ד אלטשולר-ולנר, תביעה בבית משפט השלום בתל-אביב, לעניין ליקויי בנייה כנגד חברת הבנייה קריכלי.
לייעוץ בענייני מקרקעין:
עו"ד דיני מקרקעין
הבניין נבנה על יסוד "הסכם קומבינציה", במסגרתו בנתה החברה את הבניין ובו 73 יחידות דיור, ומכרה אותן לדיירים.
במסגרת התביעה טענה הנציגות כי בבניין קיימים מספר ליקויים, ביניהם אריחים פנימיים שהחלו ליפול ועל כן מסכנים את דיירי הבניין ואורחיו, בנוסף לליקויים בתחומים רבים: שלד בנייה, איטום ורטיבות, אינסטלציה וניקוז, קרמיקה, צבע ועוד.
עוד טענה הנציגות כי קריכלי הפרה את התחייבותה לבנות את הבניין מחומרים באיכות טובה, וכן הפרה חובות המוטלות עליה על פי חוק המכר (דירות) ועל פי חוק התכנון והבנייה.
מנגד, קריכלי, שיוצגה על ידי עו"ד יגאל אלון, העלתה מספר טענות. ראשית עתרה קריכלי לסילוק התביעה על הסף מכוח טענת התיישנות, היות שהבנייה הסתיימה ב-2003 – יותר משבע שנים לפני הגשת התביעה.
שנית, קריכלי טענה ל"היעדר יריבות" מאחר שלשיטתה הנציגות אינה מוסמכת לתבוע אותה בגין ליקויים ברכוש המשותף, אלא רק הדיירים עצמם.
שלישית, קריכלי טענה כי בעלי הדירות הפרו את התחייבותם החוזית, כשלדבריה מנעו ממנה לבצע תיקון של הליקויים.
הצדדים הציגו חוות דעת מטעמם וגם ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו.
בדיקה יסודית ומקיפה
השופט ישי קורן קבע כי לא חלה התיישנות בנסיבות תיק זה, והבהיר כי נתבע המבקש להתגונן בטענת התיישנות צריך לעשות זאת באופן "מלא ומפורט". הנתבעת הציגה רק דוח מסירה של הבניין לוועד הבית מ-2003, אך לא התייחסה להיבטים כמו למשל ליקויים גלויים לעומת ליקויים נסתרים (המתגלים רק בשלב מאוחר יותר), ולא פירטה את רשימת הליקויים שדינם התיישנות.
לטעמו, רק אחרי מסירת כל הדירות לרוכשיהן, יחד עם הרכוש המשותף, ניתן להתחיל לספור את תקופת ההתיישנות. במקרה הזה, תעודת הגמר של הבניין נחתמה רק בינואר 2004, העיר השופט, כך שאי אפשר לטעון שתקופת ההתיישנות החלה ב-2003.
עוד הסביר השופט כי "רכוש משותף בהיקף כה נרחב מצריך בדיקה יסודית ומקיפה של בעל מקצוע כדי להצדיק טענת התיישנות, ואין להסתפק בדו"ח מסירה לקוני שיחייב את כל דיירי הבית המשותף".
כמו כן, השופט דחה אף את טענת קריכלי לעניין "היעדר יריבות", והבהיר כי מרגע שהנציגות קיבלה ייפויי כוח ממרבית בעלי הדירות בבניין, הנציגות רשאית לתבוע בגין ליקויי בנייה ברכוש המשותף.
בנוסף, השופט קבע כי בעלי הדירות לא הפרו כל התחייבות חוזית כלפי קריכלי, מאחר שהשתכנע כי מתוך הראיות שהוצגו בפניו ניתן ללמוד שבעלי הדירות נתנו לקריכלי מספר הזדמנויות לתקן את הליקויים בבניין, בעוד שהנתבעת היא שעד היום לא הודיעה על נכונותה לבצע את התיקונים.
בסיכומו של דבר, ביהמ"ש קיבל את רוב תביעתה של הנציגות וקבע שקריכלי תשלם לה פיצוי בסך כ-530,000 שקל עבור ליקויי הבנייה, ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.