בשנת 2014 צעיר שנהג ברכב השייך לאמו, היה מעורב בתאונת דרכים עם רכב נוסף. שופטת בימ"ש השלום בקריות קיבלה באחרונה את תביעת האם מאחר שלא השתכנעה שבנה נהג שיכור, מה גם שהנושא לא הוחרג מפורשות בפוליסה.
בתאונה, שאירעה לפני כשנתיים, לא היו פגיעות בנפש, אולם רכבה של האם הוכרז כ"אובדן גמור" ("Total Loss") והורד מהכביש.
לייעוץ בתחום:
עורך דין דיני ביטוח
היות שבנה היה האשם בתאונה, חברת הביטוח שלה – ביטוח חקלאי– שילמה לבעל הרכב הנוסף על נזקיו, לאחר שהאם שילמה לחברה דמי השתתפות עצמית.
אלא שאת נזקי הרכב שלה סירבה חברת הביטוח לשלם, בטענה כי בנה נהג תחת השפעת אלכוהול ועייפות מצטברת, והתנהלות זו מהווה חריג לכיסוי הפוליסה שהייתה בתוקף במועד התאונה.
בעקבות זאת הגישה בעלת הרכב תביעה כספית על סך כ-47,000 שקל בבימ"ש השלום בקריות, בהתאם לשמאות שווי הרכב ובניכוי שווי השרידים.
בנה של התובעת טען ששתה כוס אחת של משקה כשעתיים לפני שנהג, כלומר הכחיש שהיה שיכור – טענה שהכחיש גם בכתב אישום שהוגש נגדו בבימ"ש לתעבורה.
לדבריו, התאונה נגרמה בשל חשיכה ושיחים שהסתירו לו את הרכב שהגיע ממול. עוד נטען, בין היתר, כי גם אם נהג תחת השפעת אלכוהול, הדבר אינו מהווה חריג לפוליסת הביטוח.
חברת הביטוח חזרה על טענותיה שלפיהן היא פטורה מלשלם לתובעת על נזקיה. החברה העירה שלא הצליחה להביא את תיק המשטרה כנגד הנהג לעיונו של בית המשפט כדי להוכיח שהיה שיכור, וזאת משום שבקשתה לצלמו נדחתה.
בנוגע לגרסת הנהג (שלפיה השיחים חסמו לו את שדה הראייה), החברה טענה כי הדבר לא צוין כלל בטופס ההודעה על התאונה, ומשכך מדובר בהחלפת גרסאות שלא בתום לב.
הסיבה המשפטית לסירובה לשלם את נזקי התובעת, כך טענה החברה, היא שיש לראות בבנה של התובעת כמי שנהג בחוסר תום לב תוך הגדלת הסיכון לאירוע תאונתי, ומשכך אין הפוליסה חלה.
שאלות תיאורטיות חשובות
הרשמת הבכירה ליאת דהן חיון קיבלה את התביעה וחייבה את החברה לשלם לתובעת כ-47,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,775 שקל.
ראשית, השופטת בחנה את המישור העובדתי, והתרשמה שהנהג לא היה זהיר בדרכו.
עם זאת, השופטת קבעה כי בכל המסמכים והעדויות לא נמצאה ראיה המוכיחה את טענת חברת הביטוח לפיה בנה של התובעת נהג תחת השפעת אלכוהול או עייפות מצטברת.
"למעלה מן הצורך", כלשונה, השופטת התייחסה לשאלה המשפטית – שלנוכח קביעותיה העובדתיות הפכה תיאורטית בלבד: האם פוליסת הביטוח חלה גם על מקרים של נהיגה בשכרות.
גם בשאלה זו השופטת הבהירה כי הדין עם התובעת, שכן בשום מקום בפוליסה לא הופיעה החרגה מפורשת לתחולתה על מקרי נהיגה בשכרות.
בדרך אגב השופטת ציינה כי בניגוד לגישה הרווחת, היא עצמה סבורה שיש מקום לקבוע שנהיגה בשכרות מהווה התנהגות ושימוש שלא בתום לב בזכותו של המבוטח תחת הפוליסה שברשותו, אך זאת כשמדובר בבעל הפוליסה שנוהג בעצמו.
שאלה נפרדת שהעלתה השופטת היא מה מידת אחריות המבוטח אם נהג שמטעמו עלה על ההגה תחת השפעת אלכוהול ללא ידיעתו, אולם השופטת לא נכנסה לעומק הסוגיה.
- ב"כ התובעת: עו"ד קים רטוש
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אסף ורשה
* עורך דין שמואל אלדן עוסק בדיני ביטוח
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.