החברה מפתחת תוכנה לחברת האם שלה, וזו משווקת אותה לציבור. האם זו סיבה מספיק טובה לסווג אותה כעסק שנותן שירותים ולא כבית תוכנה, ולגבות ממנה ארנונה גבוהה יותר? בית המשפט חשב שלא
עיריית רמת גן שינתה את סיווג הארנונה של חברת הסייבר Preempt Security מ"בית תוכנה" ל"שירותים ומסחר" שהתעריף עבורו גבוה בהרבה, כיוון שהיא לא משווקת את התוכנה שלה ללקוחות קצה אלא חברת האם שלה. השופט הרי קירש מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב הפך לאחרונה את ההחלטה. "אינני רואה סיבה טובה, המעוגנת בלשון החיקוקים, לשלול את ההפחתה בתעריף הארנונה רק משום שהתוכנה מסופקת, למשל, לחברת אם, והיא זו שאחראית לשיווקה כלפי הציבור הרחב", נכתב בפסק הדין.
השינוי בסיווג התרחש כשהחברה עברה משרדים ב-2019. העמדה של מנהל הארנונה הייתה שהחברה יוצרת את התוכנה כ"שירות" לחברת האם שלה Preempt Security Inc והיא זו שמשווקת אותה ללקוחות קצה. במילים אחרות, הטענה היא שהחברה מספקת שירותים מסחריים ולא תוכנה.
בערעור שהגישה החברה היא טענה שמנהל הארנונה טעה כשקבע שהיא עוסקת בעיקר בתחום המסחר ולא בייצור תוכנה. היא הבהירה שכל עסק חייב לעסוק גם במסחר כדי להתקיים אבל עיקר הפעילות שלה היא ייצור מוצרי תכונה בתחום אבטחת המידע והסייבר ומי שמבצעת את הפעילות המסחרית היא חברת האם.
"העשייה בנכס היא המכרעת"
השופט הרי קירש קיבל את עמדת החברה, הורה לעיריית רמת גן לסווג את Preempt כבית תוכנה וחייב אותה בהוצאות של 7,500 שקלים.
בפסק הדין נקבע כי אין מחלוקת שמה ש- Preemptעושה הוא לייצר תוכנה בתחום הסייבר. היא לא מספקת שירותי מבוססי תוכנה (SaaSׁׂׂׂ) אלא מייצרת מוצר שנועד לספק לארגונים פתרון אבטחת מידע. הבעיה היחידה לכאורה היא שהמוצר שלה נמכר על-ידי חברת האם ולא על-ידה.
בהקשר הזה צריך להסביר שכאשר תוכנה מיוצרת לבקשת לקוח מסוים כשירות ונתפרת למידותיו (בשונה מתוכנה אחידה שנמכרת ללקוחות שונים), מי שמייצר אותה לא נחשב כ"בית תוכנה" אלא כנותן שירותים. אלא שהשופט קבע כי במקרה של Preempt מדובר בתוכנה אחת שכן מגיעה ללקוחות שונים, רק לא באמצעות החברה עצמה.
"כל עוד המוצר עצמו הוא עותק (רשיון) של תוכנה אחידה (שלא נבנתה לפי דרישותיו הייחודיות של לקוח ספציפי), אינני רואה סיבה טובה, המעוגנת בלשון החיקוקים, לשלול את ההפחתה בתעריף הארנונה רק משום שהתוכנה מסופקת, למשל, לחברת אם, והיא זו שאחראית לשיווקה כלפי הציבור הרחב", כתב.
השופט הוסיף עוד כי גם אם Preempt מספקת את התוכנה כשירות לחברת האם זה לא שולל את העובדה שפיתחה תוכנה שמשווקת ללקוחות קצה. בתוך כך הוא ציין כי שיותר מ-95% מהוצאות השכר שלה הם למפתחים.
"הרי העשייה המבוצעת בנכס היא המכרעת לעניין החיוב בארנונה ואם העשייה היא כתיבת תוכנה כמוצר לשיווק ומכירה, אזי לדעתי די בעובדה פשוטה זו כדי לזכות בתעריף המוזל הניתן לבתי תוכנה. זאת הפעילות שהמחוקק ביקש לעודד, והנסיונות השונים להצר את היקף ההקלה על ידי מציאת אבחנות שונות – לא יצלחו", נכתב בפסק הדין.
- ב"כ המערערת:עורכי דין אייל שקיב וחן שי
- ב"כ המשיב: עו"ד דביר ליבוביץ
עו"ד מיה זיסמן שנצר
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.