חברת הבנייה חויבה לפצות בני זוג על ליקויים ואי התאמות בדירת 6 חדרים שרכשו ממנה. בקשתה לבצע את התיקונים בעצמה נדחתה, בין היתר, לנוכח אי האמון בין הצדדים.
השופט גלעד הס קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג נגד חברת ״הלה הנדסה״ שבנתה את דירתם ביישוב לוטם. בהתאם לחוות דעת מומחה קבע השופט כי בבנייה נמצאו לא מעט ליקויים וכי על הנתבעת לפצות את התובעים בעלות התיקונים וירידת הערך.
בני הזוג חתמו עם החברה על הסכם המכר ב-2006 והנכס נמסר להם ב-2011.
בתביעה כתבו השניים כי הדירה סופקה להם באיחור וכי קיימים בה ליקויים רבים. בין היתר הם ציינו כי המעקה בין הרחוב למגרש אינו עומד בתקן מבחינת גובהו. כמו כן לדבריהם, מדרגות הכניסה למגרש בנויות באופן שאינו מאפשר התקנה חוקית ובטיחותית של שער הכניסה. עוד נטען כי שעון המים של הנכס הוצב בשטח ציבורי באופן שבולט ממנו צינור המהווה מכשול בטיחותי. לטענתם גם קיימת רטיבות במספר מקומות בקומת הקרקע, בין היתר במטבח וישנם ליקויים בריצוף קומה זו.
החברה הכחישה את הטענות וציינה כי חלק מהעבודות בוצעו על ידי צדדים שלישיים ואין לה אחריות עליהם. עוד טענה החברה כי עבודות תיקון הליקויים הסתיימו, למעט מספר ליקויים אותם החלה לתקן, כאשר התובעים הם אלו שדרשו ממנה להפסיק את העבודות. הנתבעת הוסיפה כי חלק מהליקויים מקורם בהזנחה, רשלנות והתנהגות בלתי סבירה של התובעים.
החברה הגישה תביעה נגדית ל״אכיפת הסכם״ וביקשה לתקן את הליקויים שיימצאו בעצמה. התובעים השיבו כי מאחר שהחברה הכחישה את הליקויים היא איבדה את זכותה לתקנם.
במסגרת ההליכים מונה מומחה מטעם בית משפט לצורך בחינת הליקויים ועלות תיקונם.
פערים ממשיים
השופט גלעד הס מבית משפט השלום בהרצליה ציין כי יש פערים ממשיים בהערכת עלות תיקון ליקויי הבנייה, בין חוות הדעת מטעם הצדדים ובין חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. המומחה מטעם בית המשפט העריך את עלות התיקונים בכ-39,600 שקל. לעומתו, המומחה מטעם בני הזוג העריך את העלות ב-291,668. החברה מצידה הגישה חוות דעת שלפיה ניתן לתקן את הליקויים בסך של כ-5,000 שקל.
השופט קיבל את קביעות המומחה מטעם בית המשפט ברובן. הוא קבע בין היתר כי אמנם יש רטיבות בקומת הקרקע אך אין מקום להחליף את הריצוף או לפרק את המטבח, וניתן לפרק מספר מרצפות לצורך ייבוש מצע החול ולהתקינן מחדש, כפי שהמליץ המומחה. עוד נקבע כי יש סדקים בדירה וכי הממ״ד קטן מהנדרש בתקנות המתאימות כך שיש לפצות את התובעים בגין ירידת ערך.
בסך הכל נקבע כי יש לפצות את התובעים בסך של 54,794 שקל על ליקויי בנייה וב-36,000 שקל על ירידת ערך לליקויים שאינם בני תיקון. עוד נפסק לטובת התובעים פיצוי על עגמת נפש בסך 5,000 שקל.
השופט דחה את בקשת החברה לבצע את התיקונים בעצמה. הוא הזכיר את הכלל בפסיקה שלפיו קבלן המכחיש קיומם של ליקויים יאבד את הזכות לדרוש את תיקון הליקויים אותם הכחיש. הוא הבהיר בנוסף כי הזמן שחלף וחוסר האמון שנוצר בין הצדדים מוליכים למסקנה כי עדיף לאפשר לתובעים לתקן את הליקויים באמצעות קבלן חיצוני.
בסיכומו של דבר החברה חויבה לשלם לתובעים 95,794 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 18,000 שקל והוצאות בסך 10,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד רפאל לב
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.