מגמת השוויון ממשיכה לקבל ביטוי. הנה מקרה שבו אב גרוש חויב במזונות נמוכים יחסית לבתו בת ה-8, בהתאם לפערי ההכנסות בינו לבין גרושתו, וחלוקת זמני השהות עם הילדה.
השופטת ד"ר ורדה בן שחר מבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ חייבה אב במזונות ודמי מדור נמוכים יחסית, עבור בתו בת ה-8, תוך שהזכירה את השינוי שחל באחרונה בגישה כלפי מזונות ילדים מעל גיל 6.
במקרה זה דובר על אב שמשתכר פחות מן האם. השניים נישאו ב-1992 ונולדו להם שלושה ילדים, שני בנים – כיום בגירים – ובת אחת, כיום בת 8 וחצי. מאז שנפרדו האם מתגוררת בדירתם המשותפת (הנקייה ממשכנתא) עם שלושת הילדים, ואילו האב שוכר דירה בעלות של 2,500 שקל לחודש.
לפני מספר חודשים נקבע כי משמורת הבת תהיה אצל אמה. לאב נקבעו הסדרי ראייה: לינה אחת באמצע השבוע וכן כל סוף שבוע שני. בנוגע לרכושם, נקבע בין השאר כי דירתם המשותפת תימכר.
בשנת 2014 נקבעו מזונות זמניים של 1,200 שקל לחודש, וכן 600 שקלים בגין הוצאות הבית ואחזקות – מה שנקרא דמי מדור ואחזקות מדור בלשון המשפטית. כעת השופטת בן-שחר נדרשה להכריע בסכומי המזונות הקבועים. בהתאם לכך שני הצדדים העלו טענות רבות שנסבו בעיקר סביב מצבם הכלכלי.
האם, שיוצגה על ידי עוה"ד יעל כהן, טענה בין היתר כי מאז 2014 שכרו של האב עלה באלפי שקלים, וכיום הוא משכורתו עומדת על כ-7,365 שקל בחודש. האם אף פירטה הוצאות רבות עבור הילדה, בגינן תבעה 1,000 שקל עבור מזון וכלכלה, 300 שקל עבור ביגוד והנעלה, ושליש מ-4,000 שקל עבור הוצאות עבור משכנתא או שכר דירה.
האב, שיוצג על ידי עוה"ד דקלה אסייג ירמיהו, טען שבין הצדדים ישנו פער משמעותי ההכנסות לטובת גרושתו, ופירט את הוצאותיו. עוד נטען כי הוא ממצה את מלוא פונטציאל ההשתכרות שלו, כאדם חסר הכשרה מקצועית או תעודה כלשהי.
לא רק במשמורת משותפת
בפתח הכרעתה השופטת הזכירה שלאחרונה חל שינוי ביחס למזונות הקטינים בגיל 6-15, כאשר ביהמ"ש העליון קבע כי החיוב במזונותיהם אינו מוטל בהכרח רק על האבות.
השופטת הבהירה כי על פי גישה זו, שלפיה הטלת חבות משותפת תומכת בעיקרון טובת הילד ועיקרון השיוויון, שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם כשהחלוקה ביניהם מושתתת על שלושה גורמי יסוד: צרכי הילדים, הכנסות כל אחד מההורים, וחלוקת זמני השהות.
בתוך כך השופטת ציינה כי "אמנם פסק הדין לעיל עסק במשמורת משותפת אך השלכותיו לעניות דעתי, אינן רק במצבים שנקבעת משמורת משותפת לשני ההורים ובעקרונותיו יש להשתמש בכל עת שנפסקים מזונות קטינים".
לגופו של עניין, השופטת השתכנעה כי האב מרוויח כ-7,000 לחודש ואילו האם מרוויחה כ-8,100 לחודש, ובעלת פוטנציאל להשתכרות גבוהה יותר בהיותה הנדסאית.
לאחר שניתחה את המקרה בהתאם לשלושת "גורמי היסוד" – העובדה שהילדה לנה אצל האב 8 לילות בחודש, ופערי ההכנסה בין הצדדים – השופטת קבעה כי האב ישלם 1,000 שקל לחודש עבור מזונות בתו.
בנוסף נקבע כי לאחר שהדירה תימכר, האב ישל 20% משכר דירה שלא יעלה על 3,500 שקל, לחודש, והוצאות אחזקת מדור בסך 150 לחודש. כל עוד הדירה טרם נמכרה, האב ישלם 100 שקל לחודש עבור אחזקת המדור.
עוד נקבע כי הצדדים יישאו בהוצאות חינוך ובריאות שווה בשווה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.