לנמק, לפרט ולהקשיב בנפש חפצה: מה כוללת חובת השימוע על מנת שההליך ייחשב הוגן ואמיתי ולא רק טקס מלאכותי?
אין מחלוקת שדיני עבודה וההלכה הפסוקה מקנים לכל מעסיק את הסמכות המפורשת ואת שיקול הדעת לפטר כל עובד, ובפרט עובד בכיר הכפוף לו ישירות. אולם, לא מדובר בזכות לפטר באופן חופשי ללא הגבלה, וכמובן שאין למעסיק סמכות פיטורים שרירותית.
בתשתית יחסי העבודה המתמשכים בין עובד למעסיק קיימות זכויות וחובות הגינות, נאמנות ותם לב הדדיות ומוגברות. לכן, גם באופן ודרך הפעלת סמכות הפיטורים מוטלות על המעסיק חובות דיוניות ומהותיות ממשיות, וזאת בין אם שקול הדעת של המעסיק לפטר הוא צר או רחב.
את סמכות המעסיק לפטר עובד בתם לב ובהגינות מאזנת זכות השימוע של העובד שהיא זכות יסוד דיונית ומהותית. גם לפי כללי הצדק הטבעי יש לתת לעובד הזדמנות אמיתית להשמיע את טענותיו טרם פיטוריו בהליך סדור והוגן. זכות השימוע של העובד מטילה על המעסיק את חובת ההשמעה ההוגנת המפורטת והקונקרטית כדי לאפשר לעובד להיערך להכין את טיעוניו בצורה מושכלת בתשובה לטענות הקונקרטיות של המעסיק.
לפי ההלכה הפסוקה המרובה בדיני שימוע, על מנת שהליך השימוע לקראת פיטורים יהיה הליך הוגן אמיתי, ולא טקס מלאכותי כדי לצאת ידי חובה, חובה על כל מעסיק, ובוודאי על מעסיק ציבורי, לקיים מספר עקרונות בהליך מובנה וסדור הכפוף לביקורת שיפוטית:
- מכתב זימון העובד לשימוע חייב להיות מפורט, ולא כללי או סיסמתי כמו "חוסר אמון", "כשלים בתפקוד" או "הפרת ההסכם". על המתכוון לפטר חובה להציג לעובד מראש בשקיפות את כל עילות הפיטורים, לפרט מראש באופן סביר כל עילה ולהמחיש אותה בדוגמאות קונקרטיות, לרבות במסמכים, ככל שיש.
- יש לתת לעובד שהות סבירה של כשבוע ימים על מנת שיוכל להיערך באופן סביר להשיב לטענות הקונקרטיות בישיבת השימוע, לרבות שהות לשקול ייצוג על ידי עורך דין מטעמו. ככל שהעילות, הדוגמאות והמסמכים של המעסיק הם רבים ומורכבים - ייתכן שמסגרת הזמן הסבירה וההוגנת להערכות העובד תהיה ארוכה יותר משבוע.
- מימוש זכות הטיעון של העובד יכול להיות בעל פה או בכתב.
- על המעסיק לשקול את טענות העובד בנפש חפצה ופתוחה להשתכנע.
- יש לנהל פרוטוקול מסודר של הליך השימוע כדי שניתן יהיה לקיים ביקורת על ההליך.
- אף שסמכות הפיטורים בסיום הליך השימוע היא עדיין חד צדדית של המעסיק, הוא חייב לתת לעובד החלטת פיטורים מנומקת, המתייחסת עניינית לטענות ההגנה של העובד בשימוע ולתיעוד שהציג, אם הציג.
- טענת מעסיק שלפיה העובד יודע על חוסר שביעות הרצון המקצועית ממנו או על חוסר האמון בו, אין בה כדי לרפא פגמים שורשיים בהגינות הליכי השימוע ולשים לאל את זכות השימוע של העובד ואת זכותו להליך הוגן.
* עו"ד חיים ברנזון עוסק בדיני עבודה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.