בעלת דירה בנתיבות מצאה כתם רטיבות בדירתה, ופנתה אל חברת הביטוח. הקבלן הראשון מטעם החברה טען כי מדובר בנזק שאינו כלול בפוליסה, וכך החלה שרשרת של אירועים שהביאו למה שהשופט הגדיר כ"חוויה קשה וטראומטית".
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את תביעתה של תושבת נתיבות נגד חברת הביטוח איילון, שביטחה אותה בביטוח נזקי דירה. השופט אבי סתיו מתח ביקורת על התנהלותה של איילון, שתחילה סירבה לכסות נזקי רטיבות, דבר שהוביל לשרשרת אירועים שיכלו להימנע.
דירתה של התובעת מבוטחת אצל איילון משנת 2005, בביטוח שכולל בין היתר נזקי מים כתוצאה מדליפת צנרת. על פי הפוליסה, תיקון הנזקים אמור להתבצע באמצעות חברת "שחר נזקי צנרת".
בשנת 2015 הבחינה התובעת בכתם רטיבות ליד חדר האמבטיה. אלא שקבלן שעובד עם "שחר" שהגיע בעקבות פניית התובעת לאיילון, אמר לה שהצנרת באמבטיה רקובה, ושכיסוי ביטוחי לא חל על נזק זה. זמן קצר לאחר מכן היא שכרה את שירותיו באופן פרטי, תמורת 8,500 שקל עבור שיפוץ האמבטיה והחלפת צנרת.
באמצע העבודות, ולאחר שכבר שילמה לו מקדמה של 3,000 שקל, מהנדס שהזמינה מתח ביקורת על העבודה (שכבר החלה), וגם אמר לה שכן קיים כיסוי ביטוחי לנזק של הרטיבות. בעקבות זאת, כך לטענתה, הקבלן עזב בכעס לאחר שכבר הוציא את האריחים. במצב זה היא נאלצה לטענתה לעזוב את הדירה ולשכור דירה אחרת משום שלא יכלה להתקלח, להשתמש בשירותים או להפעיל מכונת כביסה.
בתוך כך היא פנתה לחברת איילון (ובמקביל הזמינה פועלים אחרים), שלטענתה הפנתה אותה אל "שחר". בהמשך הגיע מהנדס מטעם איילון, שמצא כי התובעת כן זכאית לכיסוי ביטוחי מסוים. בסופו של דבר, היא קיבלה מאיילון כ-17,500 שקל עבור ביצוע התיקונים.
בתביעתה היא תבעה בין היתר פיצוי עבור נזקים נוספים שנגרמו כתוצאה מהרטיבות, וכן עבור שכירות דירה חלופית, עוגמת נפש, וכספים ששילמה לקבלן.
איילון טענה כי התובעת מנסה לשפץ ולשדרג את הדירה על חשבונה, בלי קשר למקרה הביטוח. איילון לא חלקה על כך שלפחות חלק מנזקי הרטיבות מכוסים על פי הפוליסה, אך טענה בין היתר כי הפוליסה מחייבת את איילון לשאת בנזקים ישירים למקרה הביטוח בלבד, ולא בנזקים "תוצאתיים".
"נקלעה לסחרור"
בפתח הכרעתו קבע השופט סתיו כי קביעת הקבלן הראשון (שפעל בשליחותה של האיילון), שלפיה הנזק שגילתה התובעת אינו כלול בפוליסה היתה רשלנית, ואף מהווה הפרת חוזה. השופט אף הבהיר כי קביעה נכונה היתה מונעת שרשרת של התרחשויות שבסופן נאלצה התובעת לעזוב את דירתה.
במצב זה השופט סבר שאיילון צריכה לפצות על נזקים שנגרמו לתובעת בשל ההתכחשכות הראשונית לפוליסה, כולל נזקים שאינם כלולים בה.
עם זאת, השופט דחה חלק מטענות התובעת, למשל לפיצוי על נזקים למטבח או לדלתות, בנימוק שאין קשר ביניהם לבין מקרה הביטוח.
לאחר שחישב את נזקיה, השופט חייב את איילון לשלם לתובעת כ-84,000 שקל. סכום זה הורכב מפיצוי עבור נזקים מסוימים לדירה המכוסים על ידי הפוליסה, הפרת חוזה הביטוח ועוגמת נפש.
בהקשר זה עוגמת הנפש השופט סבר כי מדובר בחוויה "קשה וטראומטית", וציין כי "התובעת נקלעה לסחרור ונאלצה לעזוב את דירתה ולשכור חדרים בדירה אחרת, כאשר היא חולקת את השימוש במטבח ובשירותים עם משפחה אחרת".
בנוסף לסכום הפיצוי, איילון חויבה לשלם לתובעת הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אפרת אסף
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שרי טובי
עו"ד אריק שלו
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.