המקום שפועל בו מרכז מבקרים הוקם על קרקע חקלאית בבנימינה. בעליו טען כי המבקרים מאכילים את הפרפרים ועוזרים לו לגדלם. אלא שהשופט קבע כי זהו לא שימוש חקלאי אלא תיירותי.
השופט יעקב גולדברג מבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה הוציא צו הפסקת פעילות לחוות הפרפרים בבנימינה עד שבעל המקום יוציא היתר לשימוש חורג בקרקע החקלאית. טענות בעל המקום כי פעילות מרכז המבקרים משרתת את מטרתו החקלאית של המקום – גידול פרפרים – לא תאמו את הנתונים שהעידו כי ללא מרכז מבקרים, אין טעם בהפעלתו. על כן, נקבע כי מדובר ב"חקלאות תיירותית" שאינה נחשבת ל"שימוש חקלאי".
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון ביקשה צו הפסקת פעילות ל"חוות הפרפרים" בבנימינה בטענה שהעסק משמש לתיירות ולא לפעילות חקלאית ולכן יש להוציא היתר לשימוש חורג בקרקע.
מנגד בעל העסק טען כי העסק בעיקרו חקלאי ועוסק בגידול פרפרים ושיווקם, ולכן הוא לא צריך לבקש אישור לשימוש חורג.
לטענתו, מאחר שאין מספיק צוף בסביבה הוא המציא שיטה מיוחדת להאכלת הפרפרים ונזקק לעזרה ביישומה.
על כן הוא הקים את מרכז המבקרים שבמסגרתו האורחים מאכילים את הפרפרים באמצעות מקלות סוכר צבעוניים שמזכירים פרחים. פעילות זו הגדילה לטענתו את מספר ביצי הפרפרים בחווה בכ-50%.
בעל העסק (המשיב) השווה את המקום לאתרים של קטיף עצמי שמקיימים פעילות חקלאית ענפה ולצד זאת גם פעילויות למבקרים.
פעילות מבורכת – אך לא חקלאית
בבואו להכריע במחלוקת, השופט יעקב גולדברג ציין כי כדי שעמדת המשיב תתקבל עליו להוכיח שפעילות מרכז המבקרים נלווית לפעילות חקלאית עיקרית שנעשית בקרקע. זאת, כדי לוודא שהשימוש בקרקע לא פוגע בעקרונות התכנון והבנייה באזור, ובכלל זה בסדרי התחבורה, הבטיחות, התברואה, הנוף, איכות הסביבה וכיוצא באלה.
במקרה הנוכחי, ולהבדיל מקטיף מבקרים במטעים שעיקר עיסוקם היא במכירת תוצאת חקלאית, בחוות הפרפרים עיקר הפעילות היא האכלת הפרפרים על ידי המבקרים. השופט ציין כי מהנתונים שהוצגו בפניו עולה כי בלי מבקרים לא תתרחש שום פעילות חקלאית במקום, כמו מכירת פרפרים או שיווק ביצי פרפרים.
לפיכך, גם אם שיטת ההאכלה שהמציא המשיב נחשבת כשלעצמה לפעילות חקלאית (אף שהיא לא גובתה בהוכחות מדעיות), הפעילות העיקרית במקום עדיין לא עונה על הגדרתו המצומצמת של "שימוש חקלאי" בחוק.
"הפעילות החקלאית היא פעילות נלווית להפעלת אתר המבקרים וכי הפעילות העיקרית בחווה, הטעם לקיומה של החווה, הוא הפעילות התיירותית (המבורכת כשלעצמה), זאת ותו לא", סיכם השופט את דבריו.
לבסוף השופט הדגיש כי אין לו ספק שפעילותו החינוכית של המקום חשובה ותורמת רבות למבקרים. "...הביקור בחוות הפרפרים עשוי להעניק למבקרים חווייה אסתטית נעימה ויכולה להרעיף על המבקרים את קסם יופיים של פרפרים ולכל הפחות, לסייע לחלצם לפרק זמן מסוים מספסלי כתב משמימים או מריצודי מסכים", כתב.
אלא שהיבטים חיוביים אלו, קבע, לא פוטרים את המשיב מחובתו לפעול בהתאם לדיני התכנון והבנייה ולבקש היתר לשימוש חורג בשטח החקלאי.
על כן, השופט הורה על חידוש צו ההפסקה השיפוטי בתוך 60 יום תוך שהביע תקווה כי המשיב יכשיר את השימוש בקרקע כדי שחוות הפרפרים תמשיך לפעול למען הציבור.
המשיב חויב בהוצאות של 4,000 שקל.
- ב"כ הוועדה המקומית: עו"ד סיוון
- ב"כ המשיב: עו"ד שרף
* עו"ד און צוק עוסק בדיני מקרקעין ותכנון ובנייה
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.