חולת סכיזופרניה מתכחשת למצבה הנפשי – בנה בן ה-3 יאומץ

האם מסרבת לקבל טיפול פסיכיאטרי וטוענת לקונספירציה של רשויות הרווחה נגדה. בית המשפט דחה לאחרונה את ערעורה על ההחלטה להכריז על בנה כבר אימוץ.

בנובמבר 2017 הכריז בית המשפט לענייני משפחה בחיפה על פעוט כבן 3 כבר אימוץ כלפי אמו הביולוגית. בפסק הדין נקבע כי האימוץ יהיה סגור. ערעור שהגישה האם נדחה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה לאחר שהרכב השופטים התרשם שאין סיכוי לשיפור במצבה כל עוד היא מסרבת לקבל טיפול ועזרה נפשית.

הפעוט נולד בתחילת 2015. עם לידתו דיווח בית החולים על התנהגויות מוזרות מצד אמו והיא נשלחה לבדיקה פסיכיאטרית. בעקבות זאת, הוצא התינוק ממשמורתה בגיל שבועיים והועבר למשפחה אומנת, שם הוא שוהה עד היום.

בקשת היועץ המשפטי לממשלה להכריז על הקטין כבר אימוץ התקבלה לפני כשנה. בית המשפט הורה לבחון את אימוצו בידי הורי האומנה, שהביעו את רצונם בכך.

מאבחון שהוגש לבית המשפט עלה כי לאם אין מקורות הכנסה קבועים או מקום מגורים מסודר. עוד נכתב כי היא בעלת מסוגלות הורית לקויה ביותר שאינה מתקרבת לרף הנדרש לטיפול בקטין וכי היא סובלת מסכיזופרניה פרנואידית, הפרעה קשה וממושכת בספקטרום הפסיכוטי. בנוסף נאמר בדו״ח כי היא מכחישה את מצבה ולא משתפת פעולה עם הגורמים הטיפוליים, מה שפוגע ביכולתה לקבל את העזרה שהיא כה זקוקה לה.

האם הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. היא טענה כי הקביעה שהיא סובלת בסכיזופרניה אינה מבוססת וכי דעתם של המומחים שבדקו אותה בעבר לא הייתה אחידה. בנוסף לדבריה, הייתה התעלמות מסיכויי שיפור עתידיים במצבה והיה מקום לקבוע מודל מיוחד של ״אומנה ארוכת טווח״.

עוד לטענתה, לא הייתה התייחסות לגילם המבוגר של הורי האומנה והמאבחנים היו בעלי דעה ״מקובעת מראש״ עליה.

האם סיכמה כי היא אינה סובלת מבעיה נפשית כלשהי והגורמים שאבחנו את מצבה קשרו קשר נגדה במטרה לקחת ממנה את בנה.

ב״כ היועץ המשפטי לממשלה טען מנגד כי הסיכוי לשינוי ולשיקום אינו נראה לעין במקרה של המערערת. לדבריו, היא לא עשתה דבר כדי לייצב ולשקם את תפקודה או לשמור על קשר מסודר עם בנה, ומיאנה להגיע לכל המפגשים שנערכו במרכז הקשר. הוא הדגיש כי האם מסרבת להכיר בצורך במעקב ובטיפול פסיכיאטרי אחר מצבה הנפשי.

סיכון להתדרדרות

השופט סארי ג׳יוסי דחה את טענות האם אחת לאחת. בין היתר הוא ציין שאין בסיס לטענתה כי המאבחנים היו בעלי דעה מקובעת וניכר כי נערכו לה מספר אבחונים עצמאיים ובלתי תלויים.

עוד הוא ציין שמאחר שהמערערת מסרבת להכיר בכך שהיא סובלת מבעיה נפשית ונדרשת למעקב פסיכיאטרי הדבר יוצר סיכון להתדרדרות נוספת במצבה שיכול אף לחשוף את הקטין בעתיד לסכנות.

״אם המערערת מכחישה את מצבה הנפשי, אינה מצויה במעקב פסיכיאטרי פסיכולוגי ואינה מטופלת תרופתית, כיצד ניתן לומר כי באפשרותה להשתקם בעתיד הנראה לעין״, תהה השופט.

לדבריו, אין סיכוי שהתנהגותה ומצבה של המערערת ישתנו בעתיד כשאינה מקבלת טיפול ואין כל הצדקה לערוך על גבי הקטין ניסוי.

״הלב דואב נוכח מצבה הלא פשוט של המערערת, אשר אין ספק כי היא אוהבת את הקטין וחפצה ביקרו, אלא שהזרקור מופנה במסגרת הליכים אלה אל טובת הקטין כשיקול עיקרי״, סיכם.

השופטות עפרה ורבנר ואספרנצה אלון הצטרפו לפסק הדין.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב״כ המערערת: עו"ד משפחה א. ביטר
• ב״כ המשיב: עו"ד מ. קפלן ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.