בעל עסק לעיבוד שבבים נחרד לגלות שצ'קים של העסק לא כובדו וכתוצאה מכך לקה בליבו. לאחר שהביטוח הלאומי סרב להכיר בו כנפגע עבודה הוא עתר לביה"ד לעבודה – וזכה.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל באחרונה תביעה שהגיש בעל עסק לעיבוד שבבים, לאחר שהביטוח הלאומי סרב להכיר בו כנפגע עבודה. השופט אסף הראל קבע כי העובדה שהאיש סובל ממחלת לב שקטה אינה שוללת את הקשר הסיבתי בין הלחץ הנפשי שחווה לאחר שגילה כי צ'קים של העסק סורבו על-ידי הבנק לבין התקף הלב שחווה שעתיים לאחר מכן.
באחד מימי העבודה של שנת 2013 גילה בעל עסק לעיבוד שבבים בשם "ספיר מכשירים" ששני צ'קים של העסק סורבו על ידי הבנק אף שהוא ידע כי באותו היום נכנס לחשבון צ'ק שהיה אמור לכסות את עלותם.
מיד לאחר שראה את המצב העגום הוא התקשר לבנקאית שהסבירה לו כי נהלי הבנק השתנו וכעת הפקדת צ'ק לוקחת שלושה ימים בממוצע, כך שהצ'ק שהופקד עוד לא הכניס לחשבון כסף נזיל לצורך כיסוי עלות ההמחאות שמסר.
השיחה לא הרגיעה את האיש וכשעתיים לאחריה הוא חש ברע והובהל באמבולנס לבית החולים גליל מערבי בנהריה שם נמצא כי הוא חווה התקף לב.
לימים הוא פנה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בו כנפגע עבודה, אך פנייתו נדחתה, וב-2015, הוא תבע את המוסד בבית הדין לעבודה.
התובע טען כי הגילוי על חילול הצ'קים גרם לו למתח נפשי ולתחושה כאילו "חייו נופלים" ועסקו עומד לקרוס. חלפו בסך הכל שעתיים עד שלקה בליבו עקב האירוע, שהתרחש כחלק מהניהול הרגיל של העסק, ולכן מדובר בפגיעה בעובדה.
מנגד, הביטוח הלאומי טען כי בשל עברו הרפואי של התובע – שסובל ממחלת לב – המקרה לא נחשב לאירוע חריג בעבודה. לשיטתו, לא ניתן לשלול שהתובע היה לוקה בליבו באותו הבוקר בכל מקרה, ולכן לטעמו יש לדחות את התביעה.
הקשר הסיבתי
בית הדין מינה מומחה על מנת שיבחן האם התקף הלב אירע כתוצאה מהאירוע החריג בעבודה.
לפי המומחה, התובע אמנם סבל ממחלת לב "שקטה" אולם היא לא הפריעה לתפקודו התקין. לשיטתו, אלמלא האירוע החריג בעבודה, הגיוני שהתקף הלב היה מתרחש במועד מאוחר יותר שאינו ידוע, ואף ישנה אפשרות של למעלה מ-50% שכלל לא היה מתרחש.
בנוסף, המומחה קבע כי הגיוני שהתקף הלב התרחש כתוצאה מהלחץ הנפשי בו היה שרוי התובע בעקבות אירועי אותו הבוקר, וזאת לאור סמיכות הזמנים בין האירוע החריג – הידיעה על חילול הצ'קים והשיחה עם הבנק – לבין התקף הלב.
השופט הראל אימץ את עמדת המומחה וקבע כי מחלתו של התובע והאפשרות שהיה לוקה בליבו ממילא, לא מנתקות את הקשר ההדוק בין האירוע הלבבי לבין הלחץ הנפשי שחווה התובע בעקבות הגילוי המרעיש לגבי מצב חשבון הבנק של העסק.
בסופו של דבר, נקבע כי התובע מוכר כנפגע עבודה והביטוח הלאומי חויב לשלם לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד י' זטרמן
- ב"כ הנתבע: עו"ד ג' בחוס
* עו"ד איל מגן עוסק בנפגעי תאונות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.