חיילת לשעבר תובעת: "הצבא לא אבחן שאני בהיריון"

על פי הטענה החיילת גילתה על ההיריון רק ביום הלידה, ואם הייתה יודעת לפני כן הייתה מפסיקה אותו. ביהמ"ש אישר למדינה לערוך לה בדיקה פסיכיאטרית שתבדוק האם הדחיקה את ההיריון

מקרה יוצא דופן הובא לאחרונה לפתחו של בית משפט השלום בראשון לציון. חיילת לשעבר בצה"ל הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד המדינה, בטענה שזו התרשלה בכך שלא אבחנה את דבר היותה בהיריון עד ליום הלידה בפועל. כחלק מההליך התיר בית המשפט למדינה לערוך לאישה בדיקה פסיכיאטרית, חרף התנגדותה. היא ביקשה לערער על ההחלטה, אך השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי בלוד אישר את ביצוע הבדיקה.

בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום טענה האישה שלאורך תקופה ממושכת היא התלוננה בפני מפקדיה וחבריה לשירות הצבאי, על כך שהיא סובלת ממספר תסמינים כגון חולשה, בחילה, סחרחורות והקאות. ואולם לטענתה, אף שמדובר בסימפטומים שעשויים להעיד על היריון, אף אחד מגורמי הצבא לא הפנה אותה לבדיקת היריון.

לגרסת האישה, הרופאים בצבא קישרו את תלונותיה לגורמים שונים שאינם קשורים להיריון, כדוגמת התייבשות. בעקבות זאת, לדבריה, היא גילתה על ההיריון רק ביום הלידה.

האישה טוענת כי אם הייתה מגלה על ההיריון לפני כן היא הייתה פועלת להפסקתו. לשיטתה מדובר ברשלנות של המדינה במעקב והטיפול בה, והיא זכאית לפיצוי.

במסגרת קו ההגנה ביקשה המדינה שהתובעת תיבדק אצל פסיכיאטר מטעמה. לגישת המדינה ייתכן שמצבה הנפשי של התובעת גרם לה להדחיק את ההיריון, אף שהלכה למעשה היא ידעה עליו. כך, מרישום רפואי עלה שהאישה חששה כי הוריה יינטשו אותה בגלל ההיריון והלידה, ובעיקר פחדה מתגובת אביה אם ייוודע לו הדבר.

כאמור, בית המשפט קיבל את בקשת המדינה ומכאן בקשת רשות הערעור שהגישה האישה לבית המשפט המחוזי ביולי האחרון.

המדינה לא כבולה

לטענת האישה אין לאפשר למדינה לבדוק אותה באמצעות פסיכיאטר, בנסיבות שבהן לא נטען בתביעה שנגרמה לה נכות נפשית ומבלי שהונחה תשתית ראייתית המלמדת על מצב נפשי בעייתי במהלך ההיריון. לטענתה, אפשר להתרשם מהלך רוחה באמצעות חקירה נגדית בבית המשפט, ואין צורך שהמדינה תגיש בנוסף גם חוות דעת פסיכיאטרית.

מנגד טענה המדינה שהתנהגות האישה, לפיה גילתה את ההיריון ביום הלידה, מחייבת לבדוק את מצבה הנפשי. המדינה הוסיפה כי הסכמת התובעת להיבדק אצל מומחה רפואי מטעמה (שאינו פסיכיאטר), בעוד שהיא מסרבת לבדיקה אצל מומחה מטעם ההגנה, מהווה התנהלות בחוסר תום לב.

השופט צבי ויצמן הסביר שבהתאם לפסיקה, נתבע ברשלנות רפואית אינו כבול לתחום הרפואי שהעלה התובע, והוא רשאי להגיש חוות דעת רפואית מטעמו בתחום אחר. עוד כתב השופט שתקנות סדר הדין האזרחי מחייבות את התובע לעמוד לבדיקה אצל המומחה מטעם הנתבע, אלא אם יש לו "הצדקה לסירוב המהווה הצדק סביר".  

יישום האמור על הבקשה הוביל את השופט למסקנה שיש לאפשר את ביצוע הבדיקה. לדבריו, כל שהמדינה מבקשת להראות הוא שהאישה סבלה ממצב נפשי אשר גרם לה להתעלם מההיריון. בהתאם לכך, רשאית המדינה להגיש חוות דעת רפואית בתחום הפסיכיאטרי, ולבקש להעמיד את התובעת לבדיקה לצורך כך.  

הוא הוסיף כי סירובה של האישה להיבדק, בין היתר מהטעם שלא טענה בתביעתה לנכות נפשית,  אינה מהווה "הצדק סביר" המאפשר לה לחמוק מהבדיקה. הוא נימק שאין מקום להצר את צעדיה של המדינה ולחסום אותה מלבדוק כיווני הגנה שונים על מנת להפריך את הטענה לרשלנות מצידה.

לפיכך השופט דחה את בקשת רשות הערעור, ללא צו להוצאות.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.