תושב אבו סנאן שהה בכלא עד שזוכה בבית המשפט העליון מהרשעתו ברצח. כשיצא גילה שהשכנים שלו ביצעו חפירה בסמוך לשטחו באופן שפוגע ביסודות ועלול לגרום להתמוטטות. השופטת קיבלה את תביעתו לפיצויים.
בית משפט השלום בקריות קיבל את תביעתו של של תושב אבו סנאן נגד שכניו, וחייב את השכנים לשלם לו פיצויים בסך כ-305,000 שקל.
השופטת לובנה שלאעטה-חלאילה קבעה כי הנתבעים - שני אחים שבבעלותם מגרשים הגובלים במגרשו של התובע - פגעו בשטחו של התובע בכך שאמנם לא פלשו לחלקתו, אך עבודות חציבה שביצעו בשטח המגרש שלהם, הביאו להסרת תמיכה מאדמתו. עבודות אלה יצרו את הפרש הגבהים גדול בין המגרשים, והביאו לקריסה של חלק מאדמת התובע.
התובע נעצר בשנת 2007 ובהמשך הורשע בעבירת רצח ונדון למאסר עולם. אלא שב-2012 ביהמ"ש העליון זיכה אותו ושחרר אותו לביתו.
בתביעתו הוא טען בין היתר כי בזמן ששהה במאסר – סביב שנת 2010 – הנתבעים ביצעו עבודות חפירה וחציבה במגרשים שלהם על גבול המגרש שלו, וחפרו לעומק בשטח תוך השארת קצה הגבול חשוף.
לטענתו, העבודות הרסו את תוואי המדרון הטבעי שהיה בין שני המגרשים, מבלי שהוקם קיר תמיכה או חיזוק כלשהו למגרשו – דבר שהביא לסחף של אדמה ולהתמוטטות בור ספיגה ולנזקים נוספים במגרשו.
אשתו של התובע העידה כי בזמן ששהה בכלא ביקשה מהנתבעים להפסיק את העבודות אך הם סירבו.
מנגד, טענתם העיקרית של הנתבעים היתה כי הם לא ביצעו עבודות חפירה וחציבה, אלא רק עבודות ליישור וניקוי השטח שבבעלותם, כל זאת לטענתם מבלי לפלוש לחלקתו של התובע.
בניית קיר תומך
לאחר שבחנה את הדברים לעומקם, השופטת שלאעטה-חלאילה דחתה את גרסת הנתבעים והבהירה כי "טענתם כי הם בסה"כ ניקו את השטח, אינה מתיישבת עם כמויות העפר והסלעים שהוצאו, עם הפרשי הגובה שנוצרו ועם התמונות לפני ואחרי ביצוע העבודות".
יתרה מכך, השופטת ציינה כי הנתבעים עצמם ידעו שיש צורך בהקמת קיר תומך בין המגרשים בעקבות העבודות, אך בקשתם לקיר כזה נדחתה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בשנת 2010.
השופטת המשיכה והבהירה כי במצב זה הנתבעים הם שהיו צריכים להוכיח שהעבודות הללו לא הסירו את התמיכה בקרקע שבבעלות התובע – נטל שהנתבעים לא עמדו בו. ברמה המשפטית נקבע כי הנתבעים צריכים לפצות את התובע בשל "עוולת הסרת תמיכה במקרקעין" לפי פקודת הנזיקין.
"קביעה זו נתמכת גם בחוות הדעת שצירף התובע – חוות דעת שלא נסתרה - לפיה העבודות שביצעו הנתבעים הן אלה שגרמו להיווצרות מדרון תלול בין המגרשים, ולהתערערות הקרקע במגרש התובע", הוסיפה.
כמו כן, השופטת קבעה כי העבודות אף מהוות "מיטרד ליחיד", שכן הנתבעים השתמשו בשטחם באופן שיש בו "הפרעה של ממש" לשימוש סביר של התובע בשטחו שלו.
"בעקבות העבודות נוצר הפרש גבהים גדול בין המגרשים, חלק משטח המגרש בבעלות התובע 'ננגס'. כמו כן, סכנת התערערות הקרקע בחלק המגרש של התובע הסמוך לגבול בין המגרשים פוגעת ביכולתו להשתמש בחלק הדרומי של המגרש", כתבה.
בכל הקשור לסכום הפיצוי, השופטת אימצה את חוות דעת אדריכל מטעם התובע, שאמד את עלות חישוב בניית קיר תומך, בתוספת מע"מ, בסכום כולל של 263,978 שקל.
בנוסף לכך, הנתבע חויבו לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 42,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד נחל אוזלבו
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.