חקלאי זוכה מעבירות בנייה בקרקע חקלאית

7 שנים לקח לחקלאי להוכיח את חפותו. בית המשפט קבע כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא הוכיחה מתי נבנו המבנים הלא חוקיים לכאורה או שנעשה בהם שימוש לא חוקי למגורים

שופט בית משפט השלום בתל-אביב נמרוד אשכול זיכה לאחרונה חקלאי מעבירות בנייה בשטח חקלאי באור יהודה שהוא שוכר מרשות מקרקעי ישראל. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אור יהודה טענה כי הציב שם מכולות ללא היתר והן שימשו למגורים בניגוד לתוכנית שחלה על השטח, אלא שהיא לא הוכיחה מתי המבנים נבנו או שהם משמשים למגורים ולא לצורכי העובדים במהלך עבודתם.

כתב האישום הראשון הוגש נגד החקלאי ב-2015 אבל בעקבות בעיות שונות הוא תוקן פעמיים. הטענה המרכזית של הוועדה המקומית הייתה שהנאשם הציב בשטח החקלאי מכולות שמשמשות למגורים, וזאת ללא היתר בנייה ובניגוד לתוכנית שחלה על הקרקע.

הנאשם טען להגנתו שהוועדה לא הוכיחה מתי הוצבו המבנים ולפיכך בהחלט ייתכן שהעבירות התיישנו. מעבר לכך הוא טען כי בכל המבנים נעשה שימוש חקלאי בהתאם לדין ולתב"ע, שכן מדובר במבני עזר שמשמשים את העובדים שלו.

כתב אישום פגום

השופט נמרוד אשכול בחן בפירוט את העדויות והראיות מטעם הוועדה והגיע למסקנה שהיא לא הוכיחה את העבירות הנטענות. בתוך כך הוא ציין כי כתב האישום שהגישה הוועדה היה מלא פגמים, כלל עובדות לא רלוונטיות ולא הוזכר בו המועד או לפחות התקופה שבה בוצעו העבירות.

באשר לבנייה הלא חוקית, קבע השופט כי הוועדה לא ציינה את המיקום של המבנים שלכאורה נבנו באופן לא חוקי. הוא ציין כי הוועדה כלל לא צירפה מפת מדידה לכתב האישום, ואילו תשריט שהגישה היה ערטילאי וכלל לא ברור לאיזה שטח הוא מתייחס. לפיכך, השופט נשאר עם ספק לגבי מיקום וזהות הקרקע.

בנוסף, לא הוכח בשום צורה מתי בוצעו העבירות ואף אחד מהעדים לא הצליח אפילו לתחום את התקופה שבה נבנו. אמנם לגבי חלק מהמבנים הובאה עדות של מפענח תצלומי אוויר שממנה עלה כי לכאורה הם נבנו בין 2013 ל-2015, אבל התצלומים עצמם לא הוגשו כראיה בתיק ועדות המפענח לקתה בסתירות פנימיות ואף התנגשה בעדות של עד אחר, שמסר כי ב-2013 המבנים כבר היו קיימים.

לפיכך, השופט קבע שנותר בו ספק לגבי מועד הבנייה, ומשכך בהחלט ייתכן שחלה התיישנות על עבירות הבנייה. על כן, הוא מצא לנכון לזכות את הנאשם מעבירות אלה.

באשר לשימוש החורג, ציין השופט כי אין מחלוקת שהנאשם חקלאי שעוסק בגידול ועיבוד גידולים חקלאיים בקרקע. אמנם, בחלק מהתמונות שהוצגו נראה שיש במקום מטבח או חדר אוכל, דוד שמש, חדר שירותים וכדומה, אבל לא הוכח באילו מבנים הם נמצאים ולמה הם משמשים.

השופט הדגיש שאף אחד מעדי התביעה לא ראה את העובדים של חקלאי מתגוררים בו בפועל והציוד שנמצא במקום יכול לשמש אותם גם במהלך שעות העבודה. כל עוד אין ראיה שמצביעה מפורשות על כך שהם גרים במקום – אי אפשר לקבוע זאת, פסק. לפיכך, השופט קבע כי גם העבירה הזו לא הוכחה מעל לכל ספק סביר.

• ב"כ המאשימה: עו"ד מעיין פרי
• ב"כ הנאשם: עו"ד מקרקעין אסתר לוי, עו"ד אסף רוזן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.