יותר משנתיים אחרי שאושר הסכם גירושין בבימ"ש לענייני משפחה בנצרת, ביקש הבעל לבטל אותו בטענה שלא הבין על מה חתם. השופט קטל את התביעה, וחייב את התובע בהוצאות חריגות.
הצדדים התגרשו וכיום יש להם חמישה ילדים, מתוכם שלושה קטינים. בשנת 2013, הגישה האישה תביעה רכושית בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.
לייעוץ בנוגע להסכמי גירושין:
עורך דין דיני משפחה
אחרי מספר מפגשים ביחידת הסיוע ודיונים בבית המשפט בהם שני הצדדים היו מיוצגים, הם הגיעו להסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. בהסכם נקבעו יחסי הממון, משמורת ומזונות. בין היתר, נקבע כי האב מוותר על חלקו בדירת הצדדים (שהייתה שווה אז כ-300,000 שקל) תמורת ויתור על מזונות הילדים, ואילו האישה התחייבה שלא למכור את הדירה במשך שבע שנים.
לפני חודשים ספורים, יותר משנתיים אחרי אישור ההסכם, הגיש האיש באותו בית משפט תביעה לביטול ההסכם.
הטענה המרכזית של התובע, שטען כי אינו מבין דובר עברית שוטפת, הייתה שלמעשה הוא לא הסכים לוותר על זכויותיו בדירה, אלא רק הסכים לוותר על זכות השימוש שלו עד שאחרון הילדים המשותפים יגיע לגיל 18.
הנתבעת טענה שהתובע יודע עברית, ידע טוב מאד על מה חתם וכעת הוא פשוט מתחרט, ומציג טענות כוזבות. לדבריה, הוא מלכתחילה רצה לוותר על הבית תמורת ויתור על מזונות הילדים, ומעולם לא העלה את עניין זכות השימוש.
הנתבעת הוסיפה שאף נעשו שינויים נוספים בכתב יד תוך כדי ישיבת אישור ההסכם, דבר שמעיד על כך שהתובע הבין והגיע להחלטה.
לפני כחודשיים וחצי התקיימה ישיבת "קדם משפט", אליה זומנה גם עורכת הדין שייצגה את התובע בהליך שבמסגרתו גובש ההסכם. היא סיפרה, בין היתר, כי התובע ביקש שהילדים ימשיכו להתגורר בדירה והנתבעת לא תמכור אותה, ועל כן ביהמ"ש קיבל את בקשתו וההסכם שונה, כך שנכתב בהסכם ששבע שנים הנתבעת לא תוכל למכור את הדירה.
מקרה "זועק"
סגן הנשיא השופט אסף זגורי סילק את התביעה על הסף, והבהיר כי בית המשפט חייב לגלות יוזמה גם בשלב קדם המשפט ולא להותיר את הבמה לצדדים ולתת להליך לנהל את בית המשפט. המשמעות היא שטיעוניו של התובע לא יישמעו בבית המשפט.
השופט הבהיר שעיקרי ההסכם הוקראו לצדדים בדיונים בבית המשפט והוסברו להם בשפה פשוטה על מנת לוודא שהם מבינים. בנוסף לכך, "ביהמ"ש הפנה לצדדים שאלות ובהתאם לתשובותיהם, התווספו להסכם הבהרות לדברים שלא היו מספיק בהירים", ציין השופט.
"בנסיבות אלו, הנני קובע, כי התביעה הוגשה בחוסר תם לב, תוך מסירת הצהרות כוזבות לבית המשפט ביודעין וכאשר כל הוראות ההסכם היו ידועות היטב לתובע", קבע השופט, שהתרשם שהתובע הגיש את התביעה פשוט כי כיום הוא סבור שההסכם לא היה "כדאי מבחינתו".
התובע היה מודע בהחלט לתנאי ההסכם (שאינם מקפחים אותו), הבין אותם ואף "התמקח עליהם", כך שאין שום הצדקה להחזיר את הגלגל אחורה, הבהיר השופט.
"התובע לא הצהיר ולא טען אמת בכתב התביעה", כתב השופט, תוך שהדגיש כי דחיית התביעה על הסף היא צעד חריג, אולם כשמדובר בחוסר תום לב ואי אמירת אמת, הדבר מוצדק ואפילו "זועק". משכך, ובשל בזבוז הזמן היקר של בית המשפט, באורח נדיר השופט אף חייב את התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לטובת אוצר המדינה, בסך 5,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יסמין אוקנין אליאס
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גלית בלאו-בהרב מהלשכה לסיוע משפטי
* עורכת דין שרון אתגר אלון עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.