בית הדין קבע שהשניים עונים להגדרת "ידועים בציבור" שבתקנון הקרן, וכי הסכם הממון כשלעצמו לא שולל מהתובע את זכאותו לקצבה
קרן "מבטחים" תשלם קצבת שאירים לידוע בציבור של מבוטחת שנפטרה, וזאת הגם שהשניים חתמו על הסכם ממון עת הייתה בחיים – כך נקבע לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב. השופטת יפית מזרחי-לוי קבעה שהוכח מעבר לכל ספק כי התובע והמנוחה היו בני-זוג, מה שהופך את הראשון ל"אלמן" שלה כהגדרת המושג בתקנון הקרן, הזכאי לקצבה. הסכם הממון, נקבע, אינו שולל ממנו את הזכאות.
כספי הפנסיה של המנוחה נוהלו ב"מבטחים". בהתאם לתקנון הקרן, אלמן של מבוטחת זכאי לקצבת שאירים מהקרן, בין היתר, אם הוא היה בן זוגה של הפנסיונרית "לפני חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגר עמה במשך לפחות שנה אחת רצופה עד ליום בו נפטרה".
בתביעה שהגיש לבית הדין לפני שנתיים טען התובע שהוא עונה להגדרה זו. כך, לדבריו הוא עבר בסביבות אפריל 2013 לגור עם המנוחה וניהל עמה משק בית משותף במשך יותר משנה. האישה נפטרה בנובמבר 2014, חודשים ספורים לאחר שאובחנה עם סרטן, ועד אז האיש גר עימה ברצף. מכאן, לטענתו, שהוא עונה להגדרת "אלמן" שבתקנון הקרן, וכפועל יוצא הוא זכאי לקצבת שאירים בשל פטירת זוגתו.
מנגד טענה "מבטחים" שהתובע לא הוכיח כי היה ידוע בציבור של המנוחה. כך למשל, לשניים היו כתובות שונות במשרד הפנים. בנוסף, הסכם הממון עליו חתמו בחיי המנוחה מוכיח שהשניים לא ניהלו משק בית משותף ולא חיו יחד. לאור זאת נטען שעל התביעה להידחות.
רחץ אותה תחת אזעקות
אבל השופטת מזרחי-לוי דחתה את עמדת הקרן. לדבריה, מסכת הראיות הענפה אינה מותירה מקום לספק כי השניים היו בני זוג לכל דבר ועניין.
כך, מעדות התובע שלא נסתרה עלה שהוא הכיר את המנוחה שנים רבות טרם מותה, סביב 2004-2005, ועבר לגור עמה אחרי מות אביו, באפריל 2013. עוד עלה מעדות האיש, שלדברי השופטת הייתה מאוד אמינה, כי סעד אותה עם מחלתה כשלדבריו במהלך "צוק איתן" נהג לרחוץ אותה תחת אזעקות אף שהדבר היה לא פשוט.
גם ילדיה של המנוחה אישרו את הזוגיות בין אימם לבין התובע. בנה סיפר שראה את התובע בביתם כל יום. בתה של המנוחה הוסיפה שהתובע נכח בברית של הבן שלה ב-2003 וכי מערכת היחסים בינו לבין אימה התהדקה במהלך 2005 עד שהייתה ביניהם "אהבה פורחת". בת נוספת אישרה שהתובע ניהל משק בית משותף עם האם ונשא בחשבונות חשמל וארנונה, כאשר היוזמה לעריכת הסכם הממון הייתה בפועל של הילדים, על מנת להבטיח את חלקם ברכוש אימם.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהוכחה טענת התובע לפיה הוא היה הידוע בציבור של המנוחה, באופן המכניס אותו להגדרת "אלמן" שבתקנון קרן הפנסיה. בתוך כך היא קבעה שאין בעצם הסכם הממון על מנת לשלול ממנו את זכאותו לקצבת שאירים.
"אשר לחתימת הסכם הממון, ברי כי אין בכך כדי לשלול מערכת יחסים של ידועים בציבור, זאת באותו אופן בו הסכם כזה אינו שולל את זכאות בן הזוג הנשוי לקצבת שאירים", כתבה השופטת.
לפיכך השופטת קיבלה את התביעה באופן שקבעה כי התובע זכאי לקצבת שאירים מ"מבטחים", נוכח היותו ידוע בציבור של המנוחה אשר חי עמה לפחות שנה טרם מותה.
- ב"כ התובע 1 (בן הזוג): עו"ד דוד שמש
- ב"כ התובעים 2-4 (הילדים): עו"ד סבטלנה דמנשטיין
- ב"כ הנתבעת (מבטחים): עו"ד תומר אלטוס
עו"ד יעל ורד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.